בחירות הן תהליך שבו ציבור בוחר איך לחלק כוח בין מועמדים. היחידה הבסיסית היא הקול, הזכות של אדם אחד להצביע. יש שיטות חישוב שונות לתוצאות. למשל, בבחירות יחסיות (ייצוג פרופורציונלי) מקבלים מפלגות מקום לפי אחוז הקולות שלהן. זה מייצג דעות רבות, אבל עלול לגרום לחוסר יציבות פוליטי. בבחירות רובניות (החזקה של מרבית הקולות) נוצרות מערכות יציבות יותר, אך הייצוג של הדעות הקטנות דל.
בחירות חופשיות, שוות והוגנות הן חלק מרכזי בדמוקרטיה. עם זאת, קיום בחירות לבדו לא הופך משטר לדמוקרטי.
במדינות מודרניות יש יום בחירות קבוע כל כמה שנים. האזרחים מחולקים לאזורי הצבעה והצבעה נעשית בקלפיות. בחירות מודרניות קושרות לזכות אזרח לשותפות בממשל.
לפני יום הבחירות יש מערכת בחירות, תקופת פעילות נמרצת של המועמדים. זו תקופה של פרסומים, תשדירי טלוויזיה, שלטים וחלוקת עלונים. המטרה היא לשכנע את הציבור להצביע עבור המועמד. ארגוני השלטון והמועמדים משקיעים משאבים רבים בזמן הזה. לעתים המועמדים מציגים עצמם שונה ממה שיעשו לאחר הבחירה.
בשנים האחרונות הפוליטיקאים משתמשים באינטרנט כדי להגיע לבוחרים. דוגמה בולטת היא מסע הבחירות של ברק אובמה ב-2008. הוא השתמש ברשתות חברתיות ובאתרי וידאו כמו YouTube. זוהי דרך זולה יותר לפרסום, והיא יצרה הזדהות עם הבוחר. סרטוני הקמפיין נצפו מיליוני שעות, והוא פרסם עשרות סרטונים ועידכן דפים ברשתות החברתיות.
מצע הבחירות הוא רשימת הכוונות של מועמד או מפלגה. המצע מסביר את השקפת עולמם ואת מה שהם מתכננים לעשות אם ייבחרו.
בחירות הן הדרך שבה אנשים בוחרים מנהיגים ונציגים. קול הוא הזכות של כל אדם להצביע. יש שיטות שונות לקבוע מי מנצח. בשיטה יחסית המפלגות מקבלות מקומות לפי אחוז הקולות. בשיטה רובנית זוכה זה שיירוויח יותר קולות.
בחירות חופשיות ושוות הן סימן של ממשל דמוקרטי. אבל לא כל מקום שבו יש בחירות הוא דמוקרטיה.
במדינות יש יום בחירות קבוע כל כמה שנים. אנשים מצביעים בקלפיות לפי אזורים. הזכות להצביע נקראת זכות בחירה.
לפני הבחירות יש מרוץ שנקרא מערכת בחירות. מועמדים מפרסמים שלטים ותשדירים. הם מנסים לשכנע אנשים להצביע עבורם.
פוליטיקאים משתמשים באינטרנט היום. ב-2008 ברק אובמה השתמש ברשתות חברתיות וב-YouTube. זה עזר לו להגיע להרבה אנשים בעלות נמוכה.
מצע הוא תוכנית של מועמד. הוא אומר מה המועמד רוצה לעשות אם ייבחר.
