בטיחות וגיהות בתעסוקה

בטיחות וגיהות בתעסוקה (בג"ת) היא פעילות ומדע שנועדה לשמור על בריאות העובדים ולמנוע נזקים כלכליים.
תחום זה משלב מחקר, חקיקה, הוראה, תכנון וייצור ציוד בטיחות, בדיקות וייעוץ תכנוני.

יש דוגמאות היסטוריות קטנות שעוזרות להבין את הרעיון. למשל, שלטים שהוצבו בהונג קונג מ-1956 בכמה שפות שאומרים "סכנה לך" ו"סכנה לחברך". באותה רוח, נהוג להשתמש ב"לאקת אאוט" (מנעול עבודה) על רכבות: עובד שמשאיר מנעול על הרכבת מצביע שעדיין יש עליה עובדים.

ב-1991 הכריזה קנדה על יום ה-28 באפריל כיום אבל לזכר נפגעי עבודה. ב-2001 ארגון העבודה הבינלאומי קבע את אותו תאריך כיום הבינלאומי לבטיחות וגיהות בעבודה.

המחוקק מטיל על "מחזיק במקום העבודה", מי שמפעיל או מנהל את המקום, את האחריות לשמירה על בריאות העובדים. מאחר שהמודעות לבדה לא תמיד מספיקה, קיימת אכיפה וחוקים עם עונשים אזרחיים ופליליים.

בישראל המדינה מממנת פעילות להפצת ידע והעלאת המודעות בכל הענפים. קופות החולים מנהלות רפואה תעסוקתית. רפואה תעסוקתית מעריכה סיכונים רפואיים, עוקבת אחר עובדים חשופים, מאבחנת מחלות מקצוע וממליצה על שיבוץ ושיקום.

אם מערכת המניעה לא מצליחה, המוסד לביטוח לאומי פועל דרך "ענף נפגעי עבודה". הענף מממן טיפולים רפואיים ופיצויים לנפגעים בעבודה.

תחום הבטיחות מתקשר למקצועות נוספים: בריאות הציבור, הנדסת בטיחות (תכנון לצמצום סיכונים), ארגונומיה (התאמת העבודה לגוף), טוקסיקולוגיה (חקר רעלים), אפידמיולוגיה, יחסי עבודה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה.

גורמים ביולוגיים

גורמים כימיים

גורמים פיזיקליים

גורמי סיכון סביבתיים

גורמי סיכון פסיכולוגיים

גורמי סיכון או אי-נוחות בארגונומיה

תחום מניעת אש נכנס לעתים לפעילות הזו.

הדרך להפחית סיכונים היא ניהול סיכונים שיטתי. התהליך כולל:
1. זיהוי גורמי סיכון, לאתר ולתאר את המפגעים.
2. ניתוח סיכונים, לחשב תרחישים אפשריים.
3. הערכת סבירות ותוצאות, להחליט כמה הסיכון חמור.
4. הערכת סיכונים כוללת, להעריך את המשמעות הציבורית והכלכלית.
5. קביעת בקרות, לבחור אמצעים לביטול הסיכון או להפחתתו.

בין הבקרות: תכניות זמן להסרת מפגעים, התקנת אמצעי גילוי והתרעה, ניטור תקופתי ותהליכים מניעתיים. מושגים כמו "פוקה-יוקה" (שיטה שמונעת טעויות אנוש) משולבים בעבודה.

המערך כולל גופים ממשלתיים, ציבוריים ומוסדיים האחראים על רגולציה, הדרכה ואכיפה בנושאי בטיחות בעבודה.

בטיחות וגיהות בתעסוקה זה לשמור על בריאות העובדים.
זה עוזר למנוע פציעות ולשמר פרנסה.

לפעמים שמים שלטים שאומרים "סכנה" כדי להזהיר אנשים.
לעובדי רכבת יש מנהג להשאיר מנעול על הרכבת.
המנעול אומר: יש כאן עובדים, לא להזיז את הרכבת.

ב-28 באפריל מנציחים אנשים שנפגעו בעבודה.
קנדה קבעה את זה ב-1991, וארגון העבודה הבינלאומי ב-2001.

בישראל קופות החולים עושות רפואה תעסוקתית.
רפואה תעסוקתית = רופאים שעוזרים למנוע פגיעות בעבודה.
הם בודקים, מאבחנים וממליצים איך לשבץ עובד.

אם אדם נפגע, הביטוח הלאומי משלם טיפולים ופיצויים.

יש סיכונים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים.
יש גם סיכונים סביבתיים ופסיכולוגיים.
ארגונומיה = איך להתאים את העבודה לגוף שלנו.

מגלים סכנות.
בודקים כמה הן מסוכנות.
מחליטים איך להפחית או לבטל אותן.
מפעילים מכשירים, שמים מדדים ועושים בדיקות תקופתיות.

כך עובדים שומרים על בריאות במקום העבודה.