ביו ביבליוגרפיה היא ענף שמשלב ביבליוגרפיה (רשימת פרסומים של אדם) וביוגרפיה (תיאור תולדות חייו). היא מתמקדת בשני המרכיבים העיקריים של יוצרים: תולדות חייהם והספרים שהם פרסמו.
במאגרי מידע ורשימות אדם, רוב הערכים על סופרים ומשוררים הם ביו-ביבליוגרפיים. הציבור ביקש הכרות קצרה ומהירה עם יוצרים, ולכן נוצרו לקסיקונים, אנציקלופדיות ומאגרים שבהם כל ערך כולל תמונה, קורות חיים ורשימת ספרים.
בתחום העברי הביו-ביבליוגרפיה התקבעה והתגברה עם פרסום שני הכרכים של "לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים" מאת גצל קרסל. במקביל, אוריאל אופק הניח יסוד לדברי ביבליוגרפיה של ספרות הילדים בכרכי "לקסיקון אופק לספרות ילדים". לאחרונה יוסף גלרון גולדשלגר הקים לקסיקון מקוון בשם "לקסיקון הספרות העברית החדשה".
ביו ביבליוגרפיה משלבת שני דברים חשובים: רשימת ספרים שאדם כתב (זה ביבליוגרפיה) וסיפור על חייו (זו ביוגרפיה). היא מראה מי כותב ומה פרסם.
במאגרי מידע ולקסיקונים על סופרים, בדרך כלל רואים את שניהם יחד. אנשים רצו מידע קצר ומהיר, לכן הכניסו תמונה, קורות חיים ורשימת ספרים לערכים.
בתרבות העברית חשבו זאת לעבודה חשובה. גצל קרסל פרסם שני כרכים חשובים. אוריאל אופק כתב לקסיקון לילדים. יוסף גלרון גולדשלגר הקים לקסיקון ברשת.