ביכורים הם הפרי או הגידול הבשיל הראשון שמביאים לבית המקדש כמצווה מן התורה. המטרה היא להודות לה' על הטוב ולתת לכהנים חלק ראשון מהיבול. על פי המסורת היו מעלים את הביכורים לכהנים מיום הקציר ועד חג האסיף.
המצווה מופיעה בתורה בפרשת כי תבוא. טקס הבאת הביכורים כלל שלושה חלקים: הנחה (להניח את הפרי על המזבח), נפה (להשאירו במצב של הנפת חלק), וקריאה - אמירה מיוחדת לפני הכהן. הפסוק גם מציין שנמשך חיבור בין ביכורים לאיסורים שהיה בקרב אומות אחרות, ולכן מצווה זו היא גם תיקון מנהגי עבודה זרה.
הבסיס להבאת ביכורים הוא בעלות על האדמה שבה גדלו הפירות. אם הפירות גדלו באדמה שאינה שלך, או בתנאים של ערבוב בין קרקעות, יש מחלוקות ההלכתיות מתי מייצרת הבעלות את הזכות להעלות ביכורים. המשנה והתלמוד מתירו מקרים שונים כשיש רשות מمالك אחרים.
על פי המסורת, מצוות הביכורים חלה בעיקר על פירות משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל. חז"ל ופרשנים דנו באילו מינים בדיוק נחשבים ככשרים וכמובחרים להבאה.
התחלת ההבאה היא בחג השבועות (עצרת). אם מביאים ביכורים מוקדם מדי, לא מקבלים אותם עד עצרת. זמן עיקרי הוא עד סוף חג הסוכות, אך יש מקורי הלכה שאומרים שמותר להביא עד חנוכה. יש מחלוקת האם תמיד קוראים את נוסח הביכורים בעת ההבאה.
הפרשה הייתה נעשית על פרי מסומן שנקטף ונשמר בסל. בערים ובאזורים היו תהלוכות צבעוניות של מביאי ביכורים לעבר ירושלים. השיירות נשאו כלים חקלאיים מקושטים, כלי נגינה, והכוהנים יצאו לקבלן בכבוד.
במגילות קומראן מצויים לוחות עם ארבעה מועדי ביכורים נפרדים, כל אחד ביום ראשון ובהפרש של שבע שבועות. בכל מועד היו מקריבים קורבן ומותר לאכול את סוג הפרי המתאים באותו מועד: שעורים, חיטים, ענבים (לתירוש וליין), וזיתים (ליצהר ושמן).
על פי ההלכה המסורתית, מצוות ביכורים חלה רק כשהוקם בית המקדש. עם זאת, מאז ראשית ההתיישבות היהודית החדשה בארץ נערכים טקסי הבאת ביכורים סמלייים בחג השבועות, בעיקר ביישובים חקלאיים. טקסים אלה כוללים שירים, ריקודים ותהלוכות, ולעתים עוררו ויכוח בין מנהיגים דתיים לגבי צורת קיומם הציבורית.
המילה "ביכורים" משמשת גם לתיאור יצירה או עבודה ראשונה של יוצר, כמו ספר בכורות או סרט בכורות.
ביכורים הם הפרי הראשון שגדל בשנה. הפרי הזה מביאים לבית המקדש כמתנה לכוהנים. זאת כדי להודות לאל.
התורה מדברת על הבאת הביכורים. הטקס כלל שלושה דברים: מניחים את הפרי, מניפים אותו ומקראים אמירה מיוחדת.
צריך להיות הבעלים של האדמה שבה גדל הפרי. אם הקרקע שייכת למישהו אחר, יש בעיות להביא את הביכורים.
מסורתית הביכורים קשורים לפירות מיוחדים של ארץ ישראל שנקראים שבעת המינים. התלמוד והפרשנים דיברו על אילו פירות מהווים ביכורים.
מותר להתחיל להביא ביכורים בחג השבועות. רוב ההבאות היו עד סוף חג הסוכות. ישנה אפשרות להביא עד חנוכה לפי מדינות מסוימות.
האנשים קישטו את הסלים ויצאו בתהלוכות עליזות לירושלים. הכוהנים יצאו לקראתם והכניסו אותם לבית המקדש בכבוד.
בקומראן מצאו לוחות עם ארבעה מועדים של ביכורים. בכל מועד היה סוג פרי שמותר לאכול: שעורים, חיטים, ענבים (ליין) וזיתים (לשמן).
כיום מצוות הביכורים מחייבת רק כשיש בית המקדש. עם זאת, ביישובים חקלאיים חוגגים טקסים של ביכורים בחג השבועות. יש שירים, ריקודים ותהלוכות.
תגובות גולשים