ביצית

ביצית, או תא ביצה, היא תא הרבייה הנשי (גמטה - תא רבייה). היא נוצרת בשחלה ולעתים נשמרת שם תקופה.
במהלך התפתחותה הביצית עוברת שלבים פלואידיים ודיפלואידיים; "פלואידי" פירושו שיש לה חצי ממספר הכרומוזומים של תא רגיל.
היווצרות הביצית נקראת אוֹאוֹגנזה (oogenesis). תא נבט דיפלואידי מתחלק ומפתח אואוציט, שהוא ביצית בלתי בשלה.
האואוציט צובר הרבה ציטופלזמה (נוזל ותכולה בתוך התא) ומתחלק במיוזה I לשני תאים לא שווים.
אחד מהם, האואוציט המשני, מקבל את רוב הציטופלזמה; השני קטן וקרוי גופיף קוטב.
התהליך נעצר עד לכניסת תא הזרע. לאחר מכן מתקיימת מיוזה II, ונוצרים שוב תא גדול וגופיף קוטב שני.
בסוף נשאר תא פלואידי אחד שישמש כגמטה; הגופיפים הקטנים מתנוונים כי אין להם הרבה ציטופלזמה ומזון.

הפריה היא איחוד בין ביצית לתא זרע (תא הרבייה הזכרי). כל אחד תורם סט כרומוזומים, ונוצר תא דיפלואידי בשם זיגוטה.
על מנת להיפגש עם הזרע, הביצית צריכה לצאת מהשחלה בתהליך שנקרא ביוץ.
תאי הזרע נכנסים אל גוף האישה ויוצאים מהמקום בו הם הושלכו. רובם לא שורדים את הדרך.
ריר צוואר הרחם עובד כמסנן, וכמה מאות בלבד מגיעים לחצוצרה, שם הם יכולים לשרוד יום-יומיים.
כאשר זרע אחד חודר אל הביצית מופעלת תגובה קורטיקלית. תגובה זו מונעת מתא זרע נוסף להיכנס.
בסיחן של ההתרחשות הללו נוצרת הזיגוטה, שמתחלקת ומתחילה להתרבות בכיוון צמיחת יצור חדש.

ביצית היא תא שמייצרת הנקבה כדי לעזור ליצור תינוק.
בתוך השחלה נוצרת הביצית מתא שמתחלק.
בתהליך נקרא אואוגנזה (יצירת ביציות) נוצרים תא גדול וכמה תאים קטנים.
התאים הקטנים נקראים גופיפי קוטב. הם קטנים ונעלמים.
התא הגדול הוא הביצית שמוכנה לפגוש זרע.

הפריה היא כשהביצית והזרע מתמזגים.
ביוץ זה יציאת הביצית מהשחלה לתוך החצוצרה.
הרבה תאי זרע לא מצליחים להגיע. רק כמה מגיעים לחצוצרה.
כאשר זרע אחד נכנס לביצית, אחרים כבר לא יכולים להיכנס.
אז נוצר תא חדש בשם זיגוטה. הוא מתחיל להתחלק ולהיות יצור קטן.