רבייה מינית

רבייה מינית (או רבייה זוויגית) היא איחוד של שתי גמטות, תאי רבייה, ליצירת אורגניזם חדש. לאורגניזם החדש יש שני הורים: זכר ונקבה.

יש גם רבייה אל-זוויגית (רבייה אל-מינית). זו צורת רבייה פשוטה וקדומה, שקיימת אצל חיידקים וביצורים רבים. היא לא דורשת חיפוש בן זוג ולכן חוסכת אנרגיה וזמן.

רבייה מינית נפוצה באאוקריוטים רב-תאיים, כמו בעלי חיים, צמחים ופטריות, וגם בחלק מהאאוקריוטים החד-תאיים. בפרוקריוטים (חיידקים וארכאונים) אין רבייה זוויגית קלאסית, אך קיימים תהליכים דומים להחלפת חומר גנטי, לדוגמה צימוד וחילוף DNA.

במערכת האאוקריוטית מיוזה (חלוקת הפחתה) מייצרת תאי מין. מיוזה היא חלוקת תאים שמפחיתה בחצי את כמות החומר התורשתי. בתוצאה נוצרים ארבעה תאי צאצא, שלכל אחד מחצית מהמידע התורשתי. הפריה היא איחוד תאי המין; לאחריה נוצרה זיגוטה, תא עם מלוא החומר התורשתי. הזיגוטה מתחלקת במיטוזה (חלוקת תאים שמעתיקה את החומר התורשתי) וגדלה לעובר או לזרע המתפתח.

רבייה זוויגית קשורה גם לבחירה זוויגית. כאן תכונות שמשפרות הצלחה בהשגת בני זוג מתפשטות באוכלוסייה. תהליך זה אינו פועל באותה צורה באוכלוסיות א-מיניות.

ההפריה יכולה להיות חיצונית, כמו ברבים מהדגים, או פנימית, כמו בחלק מהזוחלים, העופות והיונקים. אצל מינים מסוימים יש גם טיפול הורי שנמשך אחרי הבקיעה או הלידה.

רוב בעלי החיים מתרבים בעיקר מינית, אך קיימות כמה קבוצות יוצאות דופן, למשל בתולעים עיגוליות, פריזבובים וגלגליות, שלא תמיד שומרות על הזוויגיות.

העדות הקדומה ביותר לרבייה מינית באאוקריוטים נמצאה במאובנים מתקופת הסטנית, לפני כ-1.2 מיליארד שנים. האבולוציה של הרבייה המינית מעניקה חידה: מדוע פיתחו אורגניזמים רב-תאיים דרך יקרה ומסוכנת להתרבות, כשרבייה א-מינית עבדה היטב במשך מיליארדי שנים? התשובות המוצעות כוללות את היכולת ליצור שונות גנטית חשובה לברירה הטבעית, ואת היכולת לתקן קטעי DNA פגומים. מדענים גם חוקרים מדוע זכרים ונקבות שונים מבחינה אנטומית והתנהגותית, ואיך אסטרטגיות רבייה שונות נוצרו והשפיעו על הצלחת הרבייה.

רבייה מינית היא איחוד של שתי גמטות, תאי רבייה, לתא אחד חדש. יש בדרך כלל שני הורים: זכר ונקבה.

יש גם רבייה אל-זוויגית. זו דרך פשוטה עם הורה אחד. זה נפוץ בחיידקים, יצורים קטנים בלי גרעין.

רבייה מינית נפוצה בבעלי חיים, בצמחים ובפטריות. היא גם קיימת בחלק מהיצורים החד-תאיים עם גרעין.

מיוזה היא חלוקת תאים שמורידה בחצי את כמות ה-DNA (החומר התורשתי). כך נוצרים תאי מין עם מחצית המידע. כשהתאים האלה מתאחדים זו הפריה. הפריה יוצרת זיגוטה, תא אחד עם כל החומר התורשתי. הזיגוטה מתחלקת וגדלה לעובר או לזרע.

רבייה מינית יוצרת צאצאים שונים זה מזה. שונות זו עוזרת להסתגל לשינויים בסביבה. אך רבייה מינית גם דורשת זמן ועלולה להיות מסוכנת, כי צריך למצוא בן או בת זוג.

ההפריה יכולה לקרות בחוץ, כמו בדגים. או בפנים, כמו אצל עופות ויונקים. אצל חלק מהמינים ההורים דואגים לביצים ולצעירים.

מאובנים מראים שיש רבייה מינית כבר לפני כ-1.2 מיליארד שנים. מדענים מנסים להבין למה התפתחה רבייה כזו. היא מסובכת, אבל נותנת יתרונות כמו תיקון DNA ויצירת גיוון גנטי.