בית אלפא

בֵּית אַלְפָא הוא קיבוץ מהמזרם הקיבוצי של השומר הצעיר. מיקומו במזרח עמק יזרעאל, לרגלי רמת הגלבוע, בסמיכות לכביש 71. הקיבוץ נמצא כ-73 מטר מתחת לפני הים.

שם הקיבוץ מבוסס על יישוב יהודי קדום שישב במקום עד המאה ה-6, ואחריו יישוב ערבי בשם בית אילפא. יש שתי סברות לפרוש השם: מצד אחד מהמילה 'אלוף', שור, כלומר מקום לגידול שוורים; מצד שני מהמילה 'אולפנא', מקום לימוד, בית ספר. באתר נמצא גם גן לאומי ובית כנסת מרצפת פסיפס.

הקיבוץ הוקם על ידי בוגרי תנועת הנוער השומר הצעיר, רבים מהם מגליציה. הם התארגנו בקבוצות בארץ והקימו את קיבוץ א' של השומר הצעיר ב-1921. אחרי הכשרה בעבודות חקלאיות, עלה הקיבוץ על הקרקע ב-4 בנובמבר 1922. הקרקעות נרכשו בעזרת הקרן הקיימת ותרומות מגליציה. השם שהעדיפו המייסדים היה בית אלפא, מתוך זיקה להיסטוריה המקומית.

בבית אלפא התקיימו אירועים מרכזיים של השומר הצעיר. ב-1924 נערך כאן כנס ארצי חשוב. הוקמה חברת ילדים עם שיטות חינוך חדשניות. ב-1929, בעת מאורעות תרפ"ט, הותקף הקיבוץ על ידי קבוצות בדואיות. חלק מהתושבים פונו מראש, והשאר התגוננו והדפו את המתקפה.

בשנות ה-20 וה-30 התפתחו בבית אלפא מתחי ציבור ופוליטיקה פנימית. היו בו שלושה פלגים עיקריים: תומכי אחדות העבודה (שבאו לידי ביטוי במפא"י), השמאל ושומר הצעיר. המתחים הגיעו לשיא בשנת 1940, כאשר נערך חילוף חברים בין בית אלפא וקיבוץ רמת יוחנן כדי לפתור את המשבר. אירוע זה נקרא "הטרנספר" או "פרשת בית אלפא". לאחר מכן בית אלפא הצטרף לקיבוץ הארצי וקיבל השלמות של חברים נוספים.

בתחילת דרכה שיחק בית אלפא תפקיד בפיתוח החקלאות בארץ. חברי הקיבוץ פיתחו זנים חדשים של ירקות, כולל זן מלפפון שנקרא על שם הקיבוץ. בשנות ה-50 וה-60 הקיבוץ פתח גם מפעלים לתרמוסטטים, מנורות בטיחות ושאר מוצרי תעשייה. מפעלים אלו עברו גלגולים: ושמו השתנה, חלקם נמכרו והועברו ליקנעם עילית. הקיבוץ גם ניהל מחצבות לאבן בזלת, שתופעלו והופסקו לאורך השנים.

בשנות ה-60, 70 הוקם מפעל לייצור מכלים וציוד כיבוי. המפעל התרחב לפיתוח וייצור רכבי כיבוי, רכבי פיזור הפגנות (כלי פיזור הפגנות), וכלי רכב משוריינים. בשנות ה-80 ושנות ה-2000 המפעל סיפק ציוד גם לשירותים מדיניים ובינלאומיים. על הפעילות העסקית השתררה ביקורת, מכיוון שחלק מהמוצרים שווקו למדינות עם משטרים אשר השתמשו בהם לדיכוי. בתחילת 2020 מכר הקיבוץ את המפעל לחברה פרטית.

עם שינויי מבנה כלכלי בשנות ה-90, הקיבוץ עבר תהליכים של הפרטה. הוקמו עסקים קטנים וענף של אירוח כפרי.

לבית אלפא היו ותיקים יוצרים ומשוררים. השיר המפורסם ביותר שמזכיר את המקום הוא "שיר העמק" של נתן אלתרמן, עם השורה "מבית אלפא עד נהלל". פסיפס של יצירה מוזיקלית וכלת־שירה לבית אלפא כולל פעילות חמישיית גלבוע, מחזמר ילדים ובחבורת זמר שנקראה "האירוסים". התקיימים אירועי שירה שנתיים שכנעו קהלים רבים.

בין דמויות מקומיות ובוגרים שהתיישבו או גדלו בקיבוץ היו אישים בולטים בתחומים שונים: ראשי מפלגות ופעילים (למשל מאיר יערי), ראשי ערים (אבא חושי), אמנים ומוזיקאים (נחום היימן, מתתיהו שלם), וסופרים. כן יש אזכורים של משפחות ויוצאים בולטים שקשרו את שמם לבית אלפא.

בֵּית אַלְפָא הוא קיבוץ. קיבוץ = מקום שבו משפחות גרות ועובדות ביחד. הוא נמצא בעמק יזרעאל, ליד הר הגלבוע.

השם מגיע מיישוב קדום שעמד שם פעם. יש שתי הסברים לשם: אולי מהמילה 'אלוף', שור, או מהמילה 'אולפנא', מקום ללימוד.

הקיבוץ הוקם ב-1922 על ידי צעירים מהשומר הצעיר. השומר הצעיר = תנועת נוער שארגנה התיישבות. בתחילת הדרך למדו ועבדו שם הרבה חקלאות. ב-1929 הקיבוץ הותקף, אבל האנשים התגוננו והמשיכו לבנות את המקום.

בתוך הקיבוץ היו מחלוקות פוליטיות בין קבוצות. ב-1940 נעשו חילופי חברים עם קיבוץ אחר כדי לפתור את המתח. האירוע נקרא "הטרנספר".

הקיבוץ עבד בחקלאות ופיתח זנים של ירקות. אחר כך הקימו מפעלים קטנים לייצור חלקים לבית ותעשייה. חלק מהמפעלים פעלו שנים רבות. בשנים האחרונות הקיבוץ פתח גם מקומות לאירוח כפרי, אנשים באים לשהות ולבקר.

על בית אלפא שרו ושירו משוררים. השיר המוכר ביותר שמזכיר אותו הוא "מבית אלפא עד נהלל" של נתן אלתרמן. בבית אלפא פעלו מוזיקאים והיו הצגות ילדים.

כמה מאנשים שהתגוררו או התחנכו שם הפכו למפורסמים בתחומים כמו פוליטיקה, מוזיקה וספרות. דוגמות: מאיר יערי (מוביל תנועה), אבא חושי (ראש עיר), נחום היימן (מוזיקאי).