בית דגן

בית דגן היא מועצה מקומית (רשות מקומית קטנה) במחוז המרכז, צפונית לראשון לציון. שמה מגיע מעיר מקראית ותלמודית. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1953.

ביישוב יש גני שעשועים גדולים, מתנ״ס פעיל, בריכת שחייה שפועלת בקיץ, מגרשי ספורט, ספרייה, ושני בתי ספר יסודיים, דתי וחילוני, בין השאר "שדות" ו"רמב"ם". פועלות שתי תנועות נוער בולטות: הצופים ובני עקיבא.

בראש המועצה עמד אלי דדון משנת 1984 עד 2012. לאחר פרישתו שימש עו"ד זוהר מדר ומאוחר יותר רו"ח רחמים תנעמי. בבחירות של 2018 חזר אלי דדון לכהן כראש המועצה.


שם היישוב מוזכר כבר בתנ"ך ובתלמוד. בכתובות עתיקות כמו מנסרת סנחריב (תיאור מסע של סנחריב) מוזכר "bīt-dagana" לצד ערים נוספות. בתקופת בית שני ובכתבים התלמודיים נזכרת הקפדה על דיני טומאה וטהרה (חוקים בנוגע לטומאה וטהרה) בקרב תושבי המקום.

בעת החדשה שכנה כאן העיירה הערבית בית דג'אן, שננטשה במלחמת העצמאות. על אדמותיה הוקם היישוב היהודי בית דגן. המתיישבים הראשונים הגיעו במאי 1948, בין היתר ממדינות אירופה ומצרים. ב־1949 הגיעו עולים תימנים, וב־1956 הגיעו עולים ממרוקו.

חלק מהאדמות הועברו לשכנים, מה שהקשה על פיתוח היישוב. ניסיונות חקלאיים ראשוניים לא צלחו, והיישוב היה מוזנח עד שהוכנה תוכנית מתאר ב־1979 על ידי האדריכל אלי שפיר. מאז נבנו שכונות חדשות ומבני ציבור, והיישוב הפך לאטרקטיבי ומגוון.


ביישוב נמצא המשרדים הראשיים של חברת אגד, המכונים "בית אגד". התקיימה כאן גם מצודת טיגארט, ששימשה ומשמשת מבנה מוסדי. יש בית עלמין עירוני.


אוכלוסיית בית דגן גדלה בהדרגה: מהיותה כעיר קטנה של כ־2,800 תושבים באמצע המאה ה־20, הגיע מספר התושבים לכ־7,721 בשנת 2022. הקפיצה הגדולה במספר התושבים התרחשה אחרי שנות ה־2000.




הספרייה העירונית וחדר ההנצחה
בית הספר היסודי "שדות"
בריכת השחייה העירונית
יד לזכר חללים ליד בית דגן

בית דגן היא מועצה מקומית. זה כמו עיר קטנה. היא נמצאת בצפון ראשון לציון.

בבית דגן יש גן משחקים גדול, מתנ"ס, ובריכה בקיץ. יש ספרייה ושני בתי ספר. עובדות כאן תנועות נוער כמו הצופים ובני עקיבא.

ראש המועצה היה אלי דדון שנים רבות. הוא חזר לכהן ב־2018.


השם "בית דגן" מופיע כבר בספרים עתיקים. זה היה מקום ישוב גם בתקופת בית שני.

לפני 1948 עמד כאן הכפר בית דג'אן. לאחר המלחמה הוקם היישוב היהודי בית דגן. המתיישבים הראשונים הגיעו במאי 1948 ממדינות כמו בולגריה, רומניה ומצרים. ב־1949 הגיעו משפחות תימניות, וב־1956 הגיעו משפחות ממרוקו.

מאוחר יותר ב־1979 תוכנית בנייה חדשה עזרה לגדול ולבנות שכונות חדשות.


כאן נמצאים משרדי חברת האוטובוסים אגד. יש גם מצודה ישנה שמשמשת לבירור תנועה, ובית עלמין.


במחצית המאה ה־20 גרו כאן כ־2,800 אנשים. ב־2022 התגוררו כאן כ־7,721 תושבים.


הספרייה וחדר ההנצחה
בית הספר "שדות"
בריכת השחייה
יד לזכר חללים