בית דין הוא מוסד שיפוטי ביהדות, דומה לבית משפט בחוק החילוני. בית דין מורכב מדיינים (שופטים); המספר המינימלי הוא שלושה דיינים. בתי דין שיפוטיים יכולים לשפוט בתביעות, להחליט על עונשים ולהכריע בסכסוכים ממוניים. בעבר היו בתי דין גדולים יותר, כמו סנהדרין, שיכלו לכלול 23 או 71 דיינים ואף לפסוק עונש מוות. לסנהדרין היתה גם סמכות עליונה לפרש את ההלכה, סמכות הקרובה לחקיקה.
על פי ההלכה יש לכוון את המחלוקות לבית דין בלבד. יש איסור לפנות לערכאות של גויים, כלומר, לבתי משפט חיצוניים, אלא במצבים חריגים שבהם לא ניתן להשיג פתרון אחר ובאישור בית הדין. בתקופת המלוכה בפועל נקבע שמלך יכול לשמש כאב בית הדין, יחד עם שני דיינים לפחות, אלא אם בית דין יחליט אחרת. בתקופת בית המקדש ישב בית הדין הגדול (הסנהדרין) בלשכת הגזית שבמקדש. נזכר גם מקור השם הר המוריה כשם מקום שיוצאת ממנו הוראה לישראל.
סופרי הדיינים כתבו את פרוטוקול הדיון בבית הדין. תפקידם היה לזכור מה אמרו הדיינים בדיון, מאחר שהדיונים המשיכו לפעמים בלילה. חשובת הכתיבה נבעה מהעקרון שאין מי שיוכל לחזור בו על זיכוי, בעוד שהמחייב לעיתים יכול לשנות את דעתו.
הסמיכה להעניק עונשי מלקות או מוות אינה תקפה היום. זאת משפיע גם על היקף הדיונים בעניינים ממוניים. בית הדין הרבני הרשמי בישראל מוסמך בחוק בעיקר בנושאים כמו גיטין (גירושין), קידושין (נישואים), חלק מענייני מעמד אישי וכמה נושאים ממוניים. בעבר בתי הדין פעלו גם כבוררים (שופטים פרטיים) בהסכמת הצדדים, אך ב־6 באפריל 2006 קבע בית המשפט העליון שאין בידי בתי הדין הרשמיים סמכות חוקית לפעול כבורר. היתרון בבתי דין לממונות הוא בדרך כלל ביעילות ובמחיר נמוך. בתי דין כאלה פועלים כיום על ידי הרבנות הראשית וגם על ידי ארגונים דתיים פרטיים. במשפט העברי מקובל שבן בית הדין חוקר את העובדות, כלומר השיטה האינקויזיטורית, ולכן לעיתים ניגשים לבתי הדין ללא ייצוג עו"ד.
בתי דין לממונות הם מוסדות פרטיים הדנים בסכסוכי כספים לפי דין תורה, ופועלים במסגרת חוק הבוררות. בתוך החברה החרדית יש בתי דין בולטים, כמו בית הדין של העדה החרדית בירושלים ובית דין צדק בני ברק של הרב ניסים קרליץ. גם בציבור הדתי־לאומי פועלות רשתות בתי דין, כגון ארץ חמדה־גזית, שהוקמו על ידי מכון ארץ חמדה וארגון "גזית". בשנת תשס"ח הוקם פורום בתי הדין לממונות כאיחוד לפעילות בתי הדין של ארגונים שונים. באלול תשפ"א הוקם ארגון 'לכתחילה', שמאגד כשלושים בתי דין לממונות ברחבי הארץ.
בית דין הוא מקום שבו דיינים (שופטים) פוסקים בסכסוכים. בית דין צריך לפחות שלושה דיינים. בעבר היו בתי דין גדולים וקיבלו החלטות חשובות.
ההלכה אומרת שפונים לבית דין כדי לפתור ריבים. בדרך כלל לא פונים לבתי משפט זרים. בתקופת בית המקדש ישב הסנהדרין בלשכת הגזית במקדש.
סופרי הדיינים כתבו מה קרה בדיון. זה עזר לדיינים לזכור את מה שהחליטו.
היום העונשים החמורים של פעם לא חלים. בתי הדין הרבניים בישראל דנים בעיקר בנושאי נישואים וגירושין ובמעט עניינים ממוניים. עד 2006 בתי הדין גם שימשו לפעמים כשופטים פרטיים, אך הפסיקה שינתה זאת. בתי הדין זולים ופועלים במהירות.
בתי דין לממונות הם בתי דין פרטיים שמטפלים בכסף. בחברה החרדית יש בתי דין חשובים, ובציבור הדתי־לאומי פועלות רשתות כמו ארץ חמדה־גזית. בשנת תשס"ח הוקם פורום שמאגד כמה בתי דין. באלול תשפ"א נוצר ארגון שמאגד כ־30 בתי דין לממונות ברחבי הארץ.
תגובות גולשים