בית הכנסת העתיק "מוצא" נמצא ליד סיבוב מוצא על כביש ירושלים, תל אביב. מיקומו קרוב לשרידים ארכאולוגיים מהתקופה הישראלית ומתקופת בית שני, ולמעיין שופע מים (מעיין = נקודת יציאת מים מהאדמה). שילוב זה מוביל לזהות המקום עם היישוב המקראי מֹּצָה.
בשנת תרל"א (1871) נבנה במקום חאן (חאן = אכסניה למטיילים), ושנת הייסוד חקוקה על הקשת במבנה. המבנה הוקם על יסודות צלבניים, ובונהו היה יהושע ילין כדי לשמש מלון־דרכים בדרך יפו, ירושלים. בשנת 1905 הגיעו לכאן תיירים וביניהם הרב בנימין זאב קראוס. כשהתברר שאין בית כנסת במקום, יזם הרב קראוס גיוס כספים והוקם בית כנסת בתוך מבנה החאן. מסמכים ושילוט באתר מנציחים את הסיפור.
הבניין שימש כבית כנסת עד פרעות תרפ"ט (1929), אז הוא ניטש. אחר כך היה חלק מהכפר הערבי קאלוניה (שםו נובע מהמושבה הרומית שזוהתה כאן). בשנת 1961, עם התיישבות משפחות באזור מוצא תחתית, שופץ המקום וחזר לשמש כבית כנסת. בשנת 1973 נערכו חפירות שבהן התגלו שרידי יישוב רומי בשם קולוניה (מושבה רומית; קולוניה = מושבה בלטינית), וכך הוסבר חלק מהשם ההיסטורי של המקום.
בית הכנסת שוכן לצד בית ילין ומשמש היום גם לאירועים, שמחות והרצאות לתושבים מהר חוץ: רמת מוצא, מוצא עילית ומבשרת ציון. על קירותיו החיצוניים מוצגת מצגת לתולדות המשפחות הראשונות ופסיפס (פסיפס = תמונה מאבנים קטנות) המתאר את מיקום המבנה בעמק מוצא. בקיר הצפוני יש פסיפס נוסף המתאר את ארבעת המינים.
בסביבת בית הכנסת נמצאו שרידים מתקופת בית המקדש השני: בתי מגורים עם עיטורי קיר (פרסקאות = ציורי קיר). גם נמצאו שרידים מתקופת הברזל, תקופת ישובי ישראל. המעיין שבקרבה הוא אחד השופעים באזור, והעובדה הזו יחד עם הממצאים הארכאולוגיים מחזקת את הזיהוי עם מֹּצָה המופיעה בספר יהושע כנקודת גבול בין שבט יהודה לשבט בנימין.
הזיהוי נתמך גם בזכרונות התלמוד על איסוף ערבה (ערבה = ענף שמרבים לקצור לקידוש סוכות) ממוצא ובאזכור המושבה הרומית קולוניה. אברהם לונץ, בספרו מ‑1891, מזכיר רכישת אדמה במקום ומתאר גם את שני המעיינות במקום.
בית הכנסת נמצא ליד סיבוב מוצא על כביש ירושלים, ת"א. המקום ליד מעיין (מעיין = מקום שיצא מים מהאדמה) ושרידים עתיקים. בגלל זה חושבים שזה היה היישוב מֹּצָה מהתנ"ך.
בשנת 1871 נבנה כאן חאן (חאן = מלון קטן לדרך). יהושע ילין בנה אותו בשביל אנשים שעברו בדרך יפו, ירושלים. ב‑1905 הגיעו לכאן תיירים וביניהם הרב בנימין זאב קראוס. הם גייסו כסף והפכו חלק מהחאן לבית כנסת.
בשנת 1929 הבית כנסת ננטש. אחרי כן המקום היה חלק מהכפר הערבי קולוניה (קולוניה = כפר מהזמן הרומי). ב‑1961 שיפצו אותו כשמשפחות חדשות התיישבו במקום, והוא חזר לתפקד כבית כנסת.
בשנת 1973 חפרו כאן ויצאו שרידי יישוב רומי שנקרא קולוניה. על קירות בית הכנסת יש תמונות מאבנים קטנות (פסיפס = תמונה מאבנים) ומצגת על המשפחות הראשונות.
במקום נמצאו בתים עם ציורי קיר (פרסקאות = ציורי קיר) וגם שרידים מתקופת הברזל. המעיין והשאריות עוזרים לזהות את המקום עם מֹּצָה המוזכרת בספר יהושע.
תגובות גולשים