בית הכנסת ישורון

"ישורון" (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים. הוקם בשנות ה-20 על ידי שמואל (לוּ) לובר. המטרה הייתה להקים קהילה אורתודוקסית-מודרנית, שומרת הלכה אך פתוחה לרעיונות חברתיים ותרבותיים מודרניים.


הקהילה קיבלה את ברכת הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק. בראשית ימיה המשיכו המתפללים ללכת מבניין לבית ספר ולבית יתומים עד למציאת מקום קבוע. שתי ספרי תורה ראשונות נתרמו על ידי משפחת אלישר והרב קוק.


אבן הפינה לניין הונחה ב-1934. במימון השתתפו גופים בינלאומיים, ובין התורמים הבולטים הייתה יהודייה מדרום אפריקה, שתרומתה אפשרה להשלים את הבניין. התוכנית המקורית כללה בית כנסת, ספרייה ומרכז תרבות, אך בנייתו הסתכמה בעיקר בבניין הספרייה שבו נמצא בית הכנסת. האדריכלים שכללו את העיצוב היו אויגן שטולצר, מאיר רובין ובנימין אנקשטיין. המבנה מאופיין בסגנון בינלאומי: חזית קמורה, חלונות צרים ועיצוב מינימליסטי.


במאה ה-21 מספר המתפללים ירד. הסיבות כוללות שינוי באופי השכונה, התרחבות האזור המסחרי ברחוב המלך ג'ורג' ומשך הקהל לבתי כנסת מרכזיים אחרים. עם זאת, בית הכנסת עדיין מארח אירועים מרכזיים ושיעורים, ומשמש תפאורה לאירועים קהילתיים.


ישורון שימש מיקום לאזכרות ולאספות גדולות בהשתתפות הרבנים הראשיים ומנהיגים. בו התקיימו אזכרות לזכר טבח חברון, לשיירת הדסה ואזכרות לאישים כמו רוזוולט וצ'רצ'יל. שטחים בסמוך לבית הכנסת שימשו ליציאה של לוויות ציבוריות.


במשך השנים נהגו להתפלל בישורון דמויות ידועות, ביניהן נשיאים וראשי ממשלה, ומושבים מיוחדים הוקצו לרבנים ולנשיא המדינה. הקהילה משכה גם תושבים מסורתיים וחילוניים, כל עוד כיבדו את המנהגים האורתודוקסיים.


ישורון שכר חזן מקצועי כבר בסוף שנות ה-30. בין החזנים המוכרים היו יהודה לייב מילר, ישראל מייזלס ואשר היינוביץ'. מאז פסח תשפ"ד משמש ניסים סאל כחזן רשמי בחלק מהשבתות.


בבית הכנסת נערכו שיעורי תורה והרצאות של דמויות בולטות, כמו פרופ' ישעיהו ליבוביץ. פועלים בו שיעורים לנוער ותוכניות לימוד בבוקר.


בשנת 1939 הוקמה ספרייה תורנית צמודה, עם אלפי כרכים שנרכשו וניתרמו. הספרייה נסגרה בשנת 2007.


בארון הקודש יש ספרי תורה מיוחדים, בהם ספר תורה שהשתמש בו רב צבאי יהודי בצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה וספר תורה שהובא ממינכן לאחר המלחמה. במשרדי הקהילה נשמרות פריטים היסטוריים נוספים, כמו הפרוכת הראשונה ועמוד תפילה ישן.

ישורון הוא בית כנסת בירושלים. הוא הוקם בשנות ה-20 על ידי שמואל לובר. הוא נועד להיות אורתודוקסי (שומר על מנהגי הדת) וגם מודרני.


הקהילה התחילה להתפלל כבר בשנות ה-20 בבתי ספר ובבתי יתומים. הרב קוק תמך בה. שתי ספרי תורה ראשונות נתרמו על ידו ועל ידי משפחת אלישר.


אבן הפינה נחנכה ב-1934. הבניין נבנה ליד רחוב המלך ג'ורג'. אנשים ותורמים מחו"ל עזרו בכסף. תוכנית כללה גם ספרייה ומרכז תרבות. בסוף נבנתה בעיקר הספרייה שבה יש כעת את אולם התפילה.


היום פחות אנשים מתפללים בישורון. הסיבות כוללות שינויים בשכונה ואזור מסחרי לידו. למרות זאת, יש בו עדיין שיעורים, אירועים ומוזמנים חשובים.


בישורון נערכו אזכרות ואסיפות גדולות שנערכו על ידי רבנים ומנהיגים. לפעמים משמש המקום ליציאה של לוויות ציבוריות.


בארון הקודש יש ספרי תורה מיוחדים. אחד מהם שימש רב בצבא גרמניה במלחמה הראשונה. ספרייה תורנית הוקמה ב-1939. היא נסגרה ב-2007.


כבר בשנות ה-30 שכרו חזן מקצועי לשירה בתפילה. הקהילה כללה דתיים וגם אנשים חילוניים. התקיימו שיעורי תורה והרצאות לנוער.


ישורון הוא בית כנסת היסטורי. הוא חיבר מסורת וחדשנות. יש בו דברים ישנים ומעניינים ששומרים עליו עד היום.