בית הספר לכלכלה של לונדון

בית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון (The London School of Economics and Political Science, LSE) הוא אוניברסיטה ציבורית בלונדון המתמקדת במדעי החברה.

הוא נוסד ב-1895 על ידי חברי האגודה הפביאנית, בראשם סידני וביאטריס וב, גראהם וולאס וג'ורג' ברנרד שו. משנת 1900 הוא חלק מאוניברסיטת לונדון. מוטו המוסד הוא "Rerum cognoscere causas", להבין את הגורמים לדברים.

LSE נחשב לאחד ממוסדות המחקר וההוראה המובילים בעולם במדעי החברה. התחומים המרכזיים הם כלכלה, מדע המדינה, תקשורת, סוציולוגיה, משפטים, יחסים בין-לאומיים ופילוסופיה. בין המסלולים המבוקשים במיוחד נמצאים כלכלה, מימון, חשבונאות וחשבונאות יישומית (אקונומטריקה).

הקבלה סלקטיבית מאוד. בשנת 2011 היו כ-17,654 מועמדים ל-1,271 מקומות לתואר ראשון. אחוזי הקבלה במסלולים פופולריים נפלו מתחת ל-10% ואפילו מתחת ל-5% בכלכלה ובמימון.

LSE מפורסם באליטה האקדמית והציבורית שלו. 18 מבין חברי הסגל והבוגרים זכו בפרס נובל. בוגרים שימשו כראשי מדינות, אישי ממשל, פרלמנטים וחוקרים בולטים.

הקמפוס מרוכז על פני כ-30 בניינים באזור מרכז לונדון. Old Building הוא המרכז ההיסטורי. הספרייה, ה-British Library of Political and Economic Science, היא ספריית מדעי החברה הגדולה בעולם, עם כ-4.7 מיליון פריטים. הבניין החדש והבולט הוא ה-New Academic Building, שנחנך ב-2008.

במאה ה-20 היה ל-LSE תפקיד מרכזי בשיח הכלכלי. התנגשות רעיונית בולטת התרחשה בשנות ה-30 בין חסידי השוק החופשי (כמו האייק) לבין תומכי התערבות ממשלתית (כמו קיינס). לאורך השנים הושפע בית הספר גם מתנועות פוליטיות ושירות ציבורי, דרך אישים כמו ויליאם בוורידג' ואנתוני גידנס.

המוסד שינה מות וגישה גם במאה ה-21. הוא הגדיל את מספר הסטודנטים והדגיש תעסוקה ויכולות מעשיות. רוב הבוגרים מועסקים או ממשיכים ללימודים מתקדמים בתוך חצי שנה מסיום התואר. תחומי תעסוקה נפוצים כוללים בנקאות השקעות, מימון, ראיית חשבון, ייעוץ וממשל.

בשנת 2011 פרצה פרשת קדאפי. המנהל הוועדתי הווארד דייוויס התפטר אחרי חשיפות על תרומות וקשרים לא אתיים בין בית הספר למשפחת קדאפי. הועלו גם טענות לגבי דוקטורט שניתן לאחד מבני המשפחה.

LSE חברה בקבוצות ואיגודים בינלאומיים ובבריטניה, ביניהם EUA, CEMS, CIVICA, קבוצת ראסל, G5 ו-Universities UK. לבית הספר יש שותפויות עם אוניברסיטאות ברחבי העולם.

הוראה ותוכניות: יש כ-37 תכניות לתואר BSc וכ-134 לתארי MSc, וכן LLB, MBA ודוקטורט. הלימודים משלבים קורסים כלליים במדעי החברה וקורס גישור ראשון בשם Understanding the Causes of Things.

שכר הלימוד עלה בתחילת המאה ה-21. כיום שכר הלימוד לתואר ראשון עומד על כ-9,250 ליש"ט לשנה, בעוד שתוכניות תארים מתקדמים מסוימות עולות מעל 20,000 ליש"ט לשנה. כ-10% מהסטודנטים זוכים במלגות חלקיות.

המרצים והאורחים כוללים מנהיגים כלכליים ופוליטיים ידועים, וכלי התקשורת מציינים את מעמד המוסד בדירוגים: למשל QS הציב את LSE במקום השישי בעולם למדעי החברה ב-2024. בדירוגים בריטיים הוא מדורג בעקביות גבוה.

בוגרים וחברי סגל בולטים כוללים זוכי נובל כמו פרידריך האייק, אמרטיה סן ופול קרוגמן. בין בוגרי המוסד יש גם ראשי ממשלות ונשיאים ממדינות שונות, אנשי עסקים ומנהיגים בינלאומיים.

בישראל ילמדו בוגרים בולטים רבים, כמו סטנלי פישר והשר משה שרת, וכן דמויות בכלכלה, משפטים ופוליטיקה.

בהיבט התרבותי, LSE מוזכר בסדרות טלוויזיה ובספרות כסימן למצוינות אקדמית ולרשת קשרים פוליטית וחברתית.

בית הספר לכלכלה של לונדון נקרא LSE. זהו מקום ללימוד באוניברסיטה בלונדון.

הוא נפתח ב-1895. המייסדים היו קבוצת אנשים שהתעניינה ברפורמות חברתיות.

LSE מתמקד במדעי החברה. זאת אומרת בלימוד על אנשים, כלכלה, פוליטיקה וחברה.

המוטו של בית הספר הוא בלטינית "Rerum cognoscere causas". בתרגום זה אומר להבין למה דברים קורים.

הקמפוס קטן יחסית ונמצא במרכז לונדון. יש בו כ-30 בניינים. הספרייה שם היא אחת הגדולות בתחומה. היא שומרת מיליוני ספרים.

למוסד מגיעים סטודנטים מכל העולם. יש בו אלפי סטודנטים, חלקם מבריטניה וחלקם זרים.

LSE מפורסם ומקובל מאוד. הרבה בוגרים שלו עבדו כראשי ממשלה ובמשרות חשובות.

בשנת 2011 פרצה בעיה שנקראת פרשת קדאפי. הביקורת הייתה על תרומות וקשרים לא מתאימים למוסד.

יש ב-LSE קורסים רבים לתארים שונים. לימודי התואר משלבים קורסים כלליים במדעי החברה.

היום בוגרי LSE מוצאים עבודה מהר אחרי הלימודים. המוסד נחשב למוביל במחקר ובהוראה במדעי החברה.

LSE גם מארח שיחות והרצאות של אנשים ידועים מכל העולם.

מדי פעם המקום נזכר בסדרות טלוויזיה ובספרים, כי רבים רואים בו מוסד חשוב ולמעלה.