בית עור אל-פוקא

בית עור אל־פוקא (בערבית: בית עור אל־פוקא) הוא יישוב פלסטיני מוסלמי בהרי בנימין המערביים, סמוך לכביש 443 ובאזור הנקרא בני מאלכ. על־פי מפקד 2017 מתגוררים בו כ־1,049 תושבים, והם מתפרנסים בעיקר מחקלאות. היישוב סמוך לבית חורון; קצות הבתים בשני היישובים קרובים זה לזה.

השם משמר את השם של היישוב הקדום בית חורון עליון, על שם האל הכנעני חורון. תושבים מקשרים גם את השם לנביא עור, שמקדשים מקומיים מייחסים לו קבר בבית עור התחתא.

בית עור אל־פוקא מזוהה עם בית חורון עליון המוזכר במקורות עתיקים. המקורות מציגים את בית חורון העליון והתחתון יחד תחת השם "בית חורון". הממצאים הארכאולוגיים, לפי תארוך של שברי כדים (חרסים, שברי כלי חרס), מראים שכאן היתה התיישבות כבר בתקופות הברונזה והברזל. בסקר נמצא בין השאר בית בד (מכבש לזיתים), גת חצובה (בור לריסוק ענבים), בור מים, בריכה, טרסות, שברי דרך רומית וקברים חצובים. מתוך 322 חרסים שנבדקו, רובם (כ־46%) שייכים לתקופת הברזל ב', וחלקים אחרים לתקופות ההלניסטית, הרומית, והביזנטית.

אזור זה התקשר לדרך עתיקה שנקראה "מעלה בית חורון" שקישרה בין מודיעין לירושלים. לפי המקורות, כאן נערכו קרבות בימי מרד החשמונאים ובמרד הגדול.

ההיסטוריון הירונימוס ציין שבסוף המאה ה־4 ותחילת המאה ה־5 בית חורון היה כפר קטן. הוא כתב ששני היישובים, עליון ותחתון, מיוחסים למסורת לפעילות של שלמה.

במאה ה־16 המקום היה מיושב. בשנת 1538/9 צוין כמזרעה (חלקת אדמה לא מיושבת). ב־1552 נרשם בין הנכסים שהוקדשו למוסד צדקה בירושלים. לפי המסורת, רוב התושבים הם צאצאי מהגרים מדורא שבדרום הר חברון, שהגיעו בתקופה העות'מאנית.

במפקד 1931 נרשמו 47 בתים ו־173 תושבים, כולם מוסלמים. היישוב זכה לתשומת לב תקשורתית בקיץ 2019 עקב ביקור מתוכנן של חברת הקונגרס רשידה טליב בבית סבתה בכפר. הביקור בוטל לאחר ויכוח על תנאי הרשויות, בהם ציות לחוק המקומי ואי־הבעת תמיכה בחרם.

הכפר שוכן על הכביש העתיק מעלה בית חורון. עד 1988 כביש 3 עבר דרך הכפר. בעקבות האינתיפאדה הראשונה הוסט הכביש הישן ונבנה כביש חדש שמספרו 443. הכביש הישן משמש לחיבור בין כפרים פלסטיניים. ב־2002 נסגר הכביש לתנועת תושבים למשך שנים, מה שהקשה על החיים בכפר וגרם לחלק מהתושבים לעזוב.

בית עור אל־פוקא הוא כפר פלסטיני בהרי בנימין המערביים. הכפר קרוב לכביש 443 ולבית חורון.

השם קשור לבית חורון עליון, ואנשים מקשרים אותו גם לנביא עור.

האתר ישן מאוד. הארכיאולוגים מצאו שברי כלים (חרסים, שברי כלי חרס), בית בד (מקום למיצוק זיתים), גת חצובה (בור לריסוק ענבים), בור מים, בריכה, ושרידי דרך רומית. רוב השברים הם מתקופת הברזל, ויש גם שברים מתקופות אחרות.

בעבר עברה כאן דרך חשובה שקישרה בין מודיעין לירושלים. במקום היו קרבות בתקופות עתיקות.

במאה ה־4 וה־5 לספירה בית חורון היה כפר קטן לפי תיעוד ישן.

במאה ה־16 הכפר היה מיושב. אז הוא הופיע ברשומות כמזרעה (חלקת אדמה לא מיושבת). משפחות רבות הגיעו אז מאזור דורא שבדרום הר חברון.

בשנת 1931 היו בכפר 47 בתים ו־173 תושבים, כולם מוסלמים. ב־2017 היו בכפר כ־1,049 תושבים. בכפר נפוצה חקלאות.

הכפר נמצא על הדרך העתיקה מעלה בית חורון. לפני 1988 הכביש הראשי עבר במקום. אחרי כן נבנה כביש חדש בשם 443. ב־2002 נסגר הכביש לתושבים לתקופה, וזה פגע בחיים בכפר.