בית עיטאב

בית עיטאב (בערבית: בית' עטאף) היה כפר ערבי על גבעה דרום‑מערבית לירושלים. על הגבעה בגובה 665 מטר עמדו שרידי מבצר צלבני, מבנה מבוצר מהתקופה הצלבנית. הגבעה שלטה על דרך רומית עתיקה שעברה מעמק האלה להרי ירושלים (כיום בתוואי כביש 375). היום במקום יש אתר ארכאולוגי וגן לאומי.

במאה ה‑12 הייתה במקום אחוזתו של האביר יוהנס גות'מן. ביתו היה מבוצר, עם קומת קרקע שתחתיה מרתף. בשנת 1161 נרשם מסמך שבו נרשם שמו של המקום כ"בית' עיטאפ".

במאה ה‑18 הפך הכפר לאחד מ‑24 כפרי הכס, שבהם ישבו מוח'תארים, ראשי כפרים שגרו בארמון או מצודה ושלטו על האזור. במאה ה‑19 התיישבה במקום חמולת אבו לחאם, ובתי הכפר שילבו יסודות של המבצר העתיק.

בשנת 1838 תיאר החוקר הבריטי אדוארד רובינסון את הכפר כבנוי מבתי אבן עם "הריסות מגדל" במרכזו. הוא העריך את מספר התושבים בכ‑600, 700.

באמצע המאה ה‑19 התרחשו מאבקים בין שבטי קייס וימן בסביבה. ב‑1855 התקיים קרב שבו נהרג שיח מקומי ושכנו אבדות נוספות. מאורעות אלה הובילו לשינויים בכוח המקומי ולעתים למעצר או גליה של מנהיגים.

סיירים כמו ויקטור גרן תיארו במקום מצודה עתיקה ומעיין בקרבתו. ברשימה עות'מאנית משנת 1870 נרשם מספר של 241 גברים בכפר.

במפקדי המנדט הסתכמו הנתונים כך: בשנות ה‑30 ישבו בכפר כ‑504, 606 תושבים, כולם מוסלמים, וב‑1945 אוכלוסיית הכפר הוערכה בכ‑540 נפשות. שטח אדמותיו ב‑1945 הוערך בכ‑8,757 דונם (דונם = יחידת שטח).

במלחמת העצמאות, במהלך מבצע ההר, נכבשה המקום בידי חטיבת הראל ב‑21 באוקטובר 1948. תושבי הכפר עזבו בין 19 ל‑24 באוקטובר 1948 ולא הורשו לשוב. לאחר המלחמה הוקם בצפון הכפר המושב נס הרים ב‑1950. ב‑2002 אזור זה הוכרז כשמורת טבע וגן לאומי בית עיטאב.

בית עיטאב היה כפר על גבעה דרום‑מערבית לירושלים. על הגבעה עמדו שרידי מבצר צלבני (מבצר של לוחמים מהתקופה הצלבנית). הגבעה גבוהה 665 מטר ושלטה על דרך עתיקה אל ירושלים.

במאה ה‑12 גר שם אביר בשם יוהנס גות'מן. הבית שלו היה מבוצר והיה לרוב בספרים היסטוריים.

במאה ה‑18 ושנות ה‑1800 הכפר היה מרכז אזורי. היו שם מריבות שבטיות במאה ה‑19. מטיילים כגון אדוארד רובינסון ראו הריסות מגדל ותיארו את הכפר.

בשנות ה‑30 חיו בכפר כמה מאות אנשים, כולם מוסלמים. ב‑1945 חיו בו כ‑540 אנשים. שטח האדמות הוערך ב‑8,757 דונם (דונם - יחידת שטח).

ב‑1948, במהלך מלחמה, נאלצו התושבים לעזוב, והם לא שבו. בשנת 1950 הוקם ליד המקום מושב חדש בשם נס הרים. כיום יש שם אתר עתיקות וגן לאומי. בשנות ה‑2000 הוכרז המקום כשמורת טבע.