ב.ש. (בכור-שלום) שטרית (20 בינואר 1895, 28 בינואר 1967) היה השר הראשון למשטרה במדינת ישראל. בתקופת המנדט הבריטי, כלומר בזמן שהבריטים שלטו בארץ, שימש כמחנך, קצין משטרה, עורך דין ושופט. הוא היה אחד מחותמי מגילת העצמאות.
נולד בטבריה למשפחה שעלתה ממרוקו במחצית המאה ה-19. למד בחדר, בבית הספר אליאנס ובישיבת טבריה. ייסד את תנועת התחיה והיה חבר בתנועת הפועל הצעיר. בתחילת דרכו היה מורה וחינך גם במושבה מנחמיה.
במהלך ועליית השלטון הבריטי היה מוכתר של מושבה וניהל את משטרת טבריה. מונה לקצין חקירות במשטרת המנדט ומפקד המשטרה בגליל התחתון. סייע בארגון המשטרה והיה סגן מפקד בבית הספר לשוטרים בירושלים.
למד משפטים והוסמך כעורך דין. לאחר מאורעות תרפ"ט שימש כתובע בבית-הדין שפעל תחת שלטון המנדט. היה מדריך בבית הספר לשוטרים וחוקר בחקירה של רצח חיים ארלוזורוב.
ב-1935 מונה לשופט שלום. ב-1939 התמנה לשופט שלום ראשי, תפקיד בו כיהן עד 1947. לאחר מכן מונה לשופט מחוזי, אך פרש לפני הכרזת המדינה לקראת מינויו לשר.
היה חבר מנהלת העם וחתם על מגילת העצמאות. בכנסת הראשונה הוביל סיעה קטנה שקשורה למפא"י, ולבסוף הצטרף למפא"י. כיהן כחבר הכנסת בשש הכנסת הראשונות. מונה לשר המשטרה בממשלת המעבר במאי 1948 וכיהן בתפקיד זה עד ינואר 1967. בשנים 1948, 1949 החזיק גם בתיק המיעוטים.
שטרית ובמפלגת מפ"ם עמדו נגד פעולות שהריסו ישובים ערביים נטושים במלחמת העצמאות, והיו מעורבים בעיכוב פעולות אלו. ב-1958 אירע מרד האסירים בכלא שטה, שבו נמלטו אסירים והיו הרוגים. ועדת חקירה מצאה כי שטרית לא אחראי למחדל. שטרית שימש גם כחבר בוועדה לבחירת שופטים במשך שנים רבות.
החזיק תיק שר במשך הזמן הארוך ביותר בממשלות ישראל, כ-18 וחצי שנים. לפרקים קצרצרים החזיק גם תיקי דואר באופן זמני. בנובמבר 1966 הודיע על התפטרות מסיבות בריאותיות. נפטר בתל אביב בינואר 1967.
היה אב לחמישה בנות ושלושה בנים. מספר מבני משפחתו נפגעו: בתו איז'אני מתה בילדות, ותקווה נרצחה בינואר 1948. בתו כרמלה לחמה בפלמ"ח ונפטרה ב-1962. בנו יוסף שירת במשרד החוץ והיה גם צייר; מיכאל היה עורך דין. נכדתו כרמלה האפט שימשה כסגנית נשיא בבית משפט השלום בתל אביב.
בכור-שלום שטרית נולד בטבריה ב-1895 ונפטר בתל אביב ב-1967. הוא היה השר הראשון שאחראי על המשטרה בישראל. חתום על מגילת העצמאות. מגילת העצמאות היא המסמך שהכריז על הקמת המדינה.
שטרית למד בבית ספר ובלימוד דתי. בתחילה היה מורה. אחר כך עבד במשטרה. בתקופת המנדט הבריטי, כשבריטניה שלטה בארץ, הוא היה קצין חקירות ושופט. למד משפטים והפך לעורך דין.
חקר את רצח חיים ארלוזורוב. ב-1935 מונה לשופט שלום. לפני הכרזת המדינה פרש כדי לשרת בממשלה.
היה חבר כנסת ושר המשטרה מ-1948 עד 1967. בזמן זה הייתה גם התפרצות בכלא שטה. ועדת חקירה קבעה שהוא לא אשם.
היה אב לשמונה ילדים. כמה מבנותיו ובתו מתו בטרגדיות קשות. אחד מבניו היה צייר ואחר שירת במשרד החוץ. נכדתו כרמלה האפט שימשה כשופטת.
תגובות גולשים