בל 212 הוא מסוק תובלה בינוני דו-להבי ודו-מנועי שפותח על בסיס הבל 205 (האירוקווי). רעיון הפיתוח היה להוסיף מנוע נוסף כדי לשפר כוח ועמידות בתקלות. ב-1964 הוסב דגם UH-1D לניסוי דו-מנועי, והאב-טיפוס שסומן בל 208 טס לראשונה ב-29 באפריל 1965. הגרסה הסדרתית סומלה בל 212 והטיסה הראשונה שלה נערכה ב-1968.
הלקוח הראשון היה קנדה, שסיפקה דרישה לפיתוח דו-מנועי. בגרסה הקנדית הותקנו מנועים כפולים מדגם Pratt & Whitney PT6T-3. ארצות הברית רכשו בסופו של דבר מסוקים אלה בסימון UH-1N, אחרי דרישה שהמנועים יהיו מתוצרת ארה"ב מסיבות פוליטיות וסחר.
הבל 212 דומה במראה לבל 205, אך בעל בית מנוע גדול יותר בגלל שני מנועים. מנועי הטורבו-ציר (מנוע המיועד להעביר כוח לפרופלור של המסוק) מותקנים זה לצד זה על גג המסוק ומחוברים לתיבת הילוכים אחת.
התכנון מאפשר לייצר יותר כוח גם במקרה של אובדן אחד מהמנועים: התיבה יכולה להעלות את הספק המנוע היחיד עד כ-900 כוח סוס לזמן קצר, או כ-800 כוח סוס לפעולה רציפה. קוטר הרוטור הראשי נשאר כמו בדגם 205, ואורך המיתר (הרוחב של הלהב) הורחב ב-6 ס"מ לשיפור יעילות. כמו כן נוספה יתירות (מנגנון גיבוי) במערכות הדלק, החשמל וההידראוליקה כדי להגביר בטיחות ושרידות.
בגרסה האזרחית המסוק יכול לשאת עד 14 נוסעים וטייס אחד. בתצורת מטען נפח תא המטען הפנימי הוא כ-6.23 מ"ק, ויכולת הנשיאה החיצונית מגיעה עד כ-2,268 ק"ג. גם דגמים אזרחיים הותאמו לנשיאת חימוש במידת הצורך.
בל 212 שירת בצבאות רבים בעולם ובגופים אזרחיים. השימושים האזרחיים כללו תמיכה לאסדות קידוח ימיות, כיבוי אש, חילוץ והצלה, וסימון אספקה לאזורים מרוחקים. בצבאות שימש כמסוק תובלה מרכזי.
במהלך המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 השתתפו בל 212 במלחמות ותרגילים רבים. דוגמאות בולטות כוללות שימוש אמריקאי במלחמת וייטנאם על ידי יחידות מבצעים מיוחדים, והפעלת מסוקים במלחמת פוקלנד על ידי ארגנטינה.
קנדה רכשה סדרה של מסוקים UH-1N והחלה אספקה ב-1971. הוצאתם משירות החלה באמצע שנות ה-90 והסתיימה ב-1999. חלק מהכלים שנותרו הועברו בהמשך למדינות אחרות.
חיל האוויר האמריקאי השתמש ב-UH-1N למשימות תובלה בין בסיסים, משימות חילוץ ופינוי רפואי, ולתמיכה בצי מטוסים בין-יבשתי (ICBM). בחיל האוויר תוכניות שדרוג נועדו לשפר בטיחות, תאונות ויכולת ראייה בלילה, עד שמסוקי ה-UH-1N החליפו בהמשך במסוקי MH-139.
הצי וחיל הנחתים קיבלו גם הם גרסאות של ה-UH-1N למגוון משימות, כולל גרסאות מיוחדות להטסת אישים בכירים (גרסת VH-1N). בהמשך הוחלפו חלק מהמסוקים בדגמי UH-1Y ה"ונום" כחלק מתוכנית H-1.
למסוק פותחו גרסאות צבאיות ואזרחיות רבות, כולל גרסאות ללוחמה נגד צוללות, לוחמה אלקטרונית וייצור ברישיון במדינות שונות. דגמים אזרחיים כוללים גם וריאציות עם רוטור בעל ארבעה להבים וגרסאות חד-מנועיות המשודרגות.
חיל האוויר הישראלי קלט מסוקי בל 212 החל ב-1975. הכינוי המקומי היה "אנפה". המסוקים הותאמו לנשיאת אלונקות ולתובלת לוחמים. הם שירתו בכמה טייסות, בין השאר בטיסות חילוץ ותובלה במבצעים כמו מבצע ליטני ומלחמת לבנון הראשונה. כמה מסוקים אבדו בתאונות במהלך השירות. המסוקים הוצאו משירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 2002.
בל 212 הוא פיתוח דו-מנועי של הבל 205, שנועד להוסיף כוח ויכולות הישרדות. דגמים אלה שימשו הן את הכוחות הצבאיים והן את המפעילים האזרחיים למשימות תובלה, חילוץ, כיבוי אש ותמיכה ימיות.
בל 212 הוא מסוק תובלה עם שני מנועים. מנוע טורבו-ציר (מנוע חזק למסוקים) נותן לו כוח נוסף.
למסוק שני מנועים על הגג. אם מנוע אחד נעצר, השני יכול לעבוד חזק יותר כדי להמשיך לטוס.
המסוק יכול לשאת עד 14 אנשים. יש לו מקום גם להטיל מטען חיצוני גדול.
המסוק שימש להצלה בים, להעביר כלי עבודה לאסדות נפט ולכבות שריפות.
צבאות בעולם השתמשו בו לתובלה ולחילוץ. גם ארצות שונות הפכו אותו לגרסה מיוחדת ללוחמה בים.
ישראל קנתה מסוקים אלה ב-1975 וקראה להם "אנפה". הם שימשו לחילוץ ולתובלה. המסוקים הוצאו משירות ב-2002.
תגובות גולשים