בלוז רוק

בלוז רוק (Blues rock) הוא ז'אנר המשלב בין מוזיקת הרוק למוזיקת הבלוז. הוא יוצר שירי רוק שנשארים בסולמות ובמבנים של הבלוז, אך משלבים מאפיינים של הרוק הקלאסי והרוק הכבד.

הרעיון להכניס את הבלוז לתוך הרוק צמח בראשית שנות ה-60. להקות כמו Cream ו-Canned Heat התחילו לשלב ב-R&B (רית'ם אנד בלוז, סגנון עם דגש על מקצב ושירה) ריפים בסגנון רוק, גיטרות חשמליות ותופים ובס דומיננטיים. אריק קלפטון, גיטריסט Cream, קידם את השילוב הזה והיה להשפעה גדולה על מוזיקאים בריטיים ובארה"ב. גם להקות כמו Led Zeppelin ו-The Rolling Stones תרמו לעיצוב הז'אנר.

הכלים הבולטים הם גיטרה חשמלית, גיטרת בס ותופים. גיטרות מועצמות עם מגבר צינור או אפקט אוברדרייב (אוברדרייב, אפקט שמעשיר ומעוות מעט את הצליל). לעיתים יש שני תקני גיטרה: אחת לריפים ואקורדים, והשנייה למלודיה וסולואים. גם אורגן או פסנתר מופיעים לעיתים, כשהם מועצמים לעתים באמצעות מגבר צינור כמו באורגן ה-האמונד (Hammond, סוג אורגן עם קול חם ועוצמתי).
השירה חשובה, אך לא תמיד דומיננטית; לעתים הגיטרה מובילה. יש גם קטעים אינסטרומנטליים ולפעמים מפוחית.

שירי הבלוז רוק לעיתים משתמשים במבני בלוז טיפוסיים, כמו ה-12 בר בלוז (מבנה מוזיקלי של 12 תיבות). הסולם יכול להיות מז'ורי או מינורי. ההבדל המובהק לעיתים הוא המקצב: שימוש בתו שמיני ישר או מקצב רוק במקום הסווינג של הבלוז הקלאסי. דוגמה ששואבת מהבלוז הקלאסי היא "Crossroads" בגרסת Cream, שמבוססת על שירו של רוברט ג'ונסון אך מעוצבת בסגנון רוק בלוז מודרני.

בלוז רוק הוא מוזיקה שמשלבת רוק ובלוז. זה נשמע כמו רוק, אבל משתמש בסולמות של הבלוז.

בשנות ה-60 הופיעו להקות כמו Cream ששלבו את הבלוז בריפים רוקיים. אריק קלפטון היה גיטריסט חשוב שסייע לזה לקרות. גם Led Zeppelin נגעו בבלוז בתוך הרוק שלהם.

הכלים העיקריים הם גיטרה חשמלית, בס ותופים. הרבה פעמים יש שתי גיטרות: אחת מלווה ואחת עושה סולואים. לפעמים שומעים גם אורגן או מפוחית. הגיטרה קובעת את הצליל.

שירים רבים מבוססים על מבנה ה-12 תיבות של הבלוז. זהו דרך לחלק את השיר לחלקים שחוזרים על עצמם. לעתים המקצב הוא כמו ברוק ולא כמו הבלוז הישן.