בלעין

בילעין (בערבית: בלעין) הוא כפר פלסטיני מזרחית למודיעין עילית. הוא נמצא בשטח B (אזור שבו יש שליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית). בכפר גרים כ־1,800 תושבים. רובם מתפרנסים מחקלאות. המשפחות העיקריות הן אבו רחמה, ח'טיב ובורנאת. הכפר ידוע בעיקר במאבק המתמשך נגד הקמת גדר ההפרדה בסמוך לו.

נמצאו שרידים ארכאולוגיים בודדים מתקופות רומית, ימי הביניים והעות'מאנית. הצעה לזהות את המיקום עם היישוב בעלה מן התלמוד לא התקבלה. בסביבת הכפר יש מספר אתרים ארכאולוגיים שבהם נמצאו מבנים, בורות מים וחלקי עמודים.

במהלך תקופת המנדט הכפר השתייך לנפת רמלה. במפקד 1922 נמנו 133 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד 1931 היו 66 בתים ו־166 תושבים. בסקר 1945 היו בכפר 210 תושבים מוסלמים. אז נרשמו 3,992 דונם קרקע, מתוכם 800 דונם לגידולי דגנים.

לפי תוכנית החלוקה של האו"ם ב־1947 היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית. לאחר מלחמת 1948־1949 עבר הכפר לידי ירדן. קביעת הגבול גרמה לאובדן כ־60% מהאדמות החקלאיות של הכפר. בסקר הירדני של 1961 היו 365 תושבים בכפר.

במלחמת ששת הימים ב־1967 עבר הכפר לשליטה ישראלית. בהתאם להסכמי אוסלו, 51.4% מאדמות הכפר מוגדרים כשטח B ו־48.6% כשטח C (שטח שבו ישראל שולטת גם בענייני תכנון וביטחון). באפריל 2016 הוצגה בכפר תערוכה שהוקדשה לזכרם של אנשים שהיו חלק מגל אירועים אלימים בשנים 2015, 2016.

ב־1991 פנתה "הקרן לגאולת הקרקע" כדי לרשום כ־780 דונם מאדמות פרטיות בכפר כאדמות מדינה. לטענת הקרן היא רכשה את השטחים, אך לא רישמה אותם בטאבו. על אדמות אלה הוקמה ההתנחלות קריית ספר, שהתפתחה למודיעין עילית. המדינה הקצתה לקרן בסך הכול כ־1,250 דונם במודיעין עילית. מספר חברות בנייה פיתחו במקום אלפי דירות.
בתחילת שנות ה־2000 נטען כי יזמים רכשו עוד קרקעות בסביבה. תושבי בלעין טענו שמעולם לא מכרו את קרקעותיהם ועתרו לבג"ץ. חלק מהשטח הוכרז כאדמת מדינה וחלקו הופקע לצורך הקמת גדר ההפרדה. בפברואר 2007 אישרה מועצת התכנון פרויקט שבו כבר היו כ־42 בנייני מגורים עם כ־1,500 דירות.

המאבק נגד הגדר החל בחורף 2005. הכפר הגיש עתירה לבג"ץ, שהחליט שהתוואי תוכנן כך שיאפשר הרחבת מודיעין עילית ולאו דווקא משיקולי ביטחון. בג"ץ קבע לבטל את תוואי הגדר. הגדר בנויה כך שהשאירה מחוץ לכפר 1,647 דונם מתוך 4,085 דונם לפי חלוקה מנדטורית. מתוך אלה 678 דונם היו בבעלות פרטית, והשאר היו אדמות מדינה. מאז 2005 מתקיימות הפגנות מדי יום שישי. במצעד משתתפים תושבי הכפר, תושבים מהסביבה, פעילים ישראלים רבים ופעילים בינלאומיים.


ממערב לכפר נמצאת שמורת טבע בשם אלוני בילעין. בשמורה כ־160 עצי אלון מצוי ועוד עצי חרוב. עצים אלה הם שריד ליער אלונים שהכסה את האזור עד המאה ה־19, והוא ניצל בזכות קבר שיח' איברהים שנמצא במקום.

בילעין הוא כפר פלסטיני מזרחית למודיעין עילית. חיים בו כ־1,800 אנשים. רובם חקלאים. משפחות גדולות בכפר הן אבו רחמה, ח'טיב ובורנאת. הכפר ידוע במאבק נגד בניית גדר בקרבתו.

נמצאו במקום חרסים ושרידים עתיקים מרומא ומימי הביניים. בשנת 1517 עבר הכפר לשלטון האימפריה העות'מאנית.

בציונים מהמנדט נרשמו תושבים רבים. ב־1922 היו 133 אנשים. ב־1945 היו 210 אנשים והכפר החזיק כ־3,992 דונם אדמה. 800 דונם כאלה שימשו לגידולים חקלאיים.

ב־1949 הכפר עבר לשלטון ירדן. בעקבות קביעת הגבול הכפר איבד הרבה אחוזים מהאדמות שלו.

במלחמת ששת הימים ב־1967 עבר הכפר לשליטה ישראלית. לפי הסכמי אוסלו חלק מאדמות הכפר נקבע כשטח B (אזור שבו הרשות הפלסטינית שולטת בעניינים אזרחיים) וחלק כשטח C. ב־2016 הוצגה בכפר תערוכה שהזכירה אנשים שנטלו חלק בעימותים.

קרן ניסתה ב־1991 לרשום חלק מאדמות הכפר כאדמת מדינה. במקום נבנתה מאוחר יותר הקריה שמכונה מודיעין עילית. תושבי בלעין טענו שלא מכרו את אדמותיהם ופנו לבית המשפט. חלק מאדמות הכפר הוכרה כאדמת מדינה וחלק הופקע.

מאבק נגד הגדר החל ב־2005. בג"ץ אמר שהתוואי תוכנן גם לטובת הרחבת ההתנחלות. מאז יש הפגנות כל יום שישי. בהן משתתפים תושבים מקומיים, ישראלים ופעילים מחו"ל.


ממערב לכפר יש שמורת טבע בשם אלוני בילעין. בה כ־160 עצי אלון ועוד עצי חרוב. העצים האלה שרדו בגלל קבר ישן של שיח' איברהים שנמצא שם.