בן ציצית הכסת

בן ציצית הכסת היה אחד מעשירי ירושלים בדור חורבן בית שני. הוא מוזכר כמה פעמים במדרש (מדרש, אוסף סיפורים ופירושים על המקרא) ובאגדה.

ב'אבות דרבי נתן' (פרק ו) הוא נחשב לאחד האנשים המכובדים בעיר בזמנם של רבן יוחנן בן זכאי ורבי אליעזר בן הורקנוס. לצדו נזכרים גם כלבא שבוע ונקדימון בן גוריון.

גם בתלמוד הבבלי (מסכת גיטין) הוא מופיע לצד השמות הללו. התלמוד (ספר הלכות וסיפורים) מספר שמחסני המזון של שלושת העשירים יכלו להאכיל את ירושלים במצור כעשרים שנה.


התלמוד מציע שתי הסברים לשם. לפי אחד, ציצית בגדו נגררה על כסתות (כריות) כדי שלא תתלכלך. לפי הסבר אחר, הוא ישב עם ראשי רומא, כלומר שוחח או סעד ליד מנהיגים רומיים, על מיטת כסף, לפני גדולי ישראל. ייתכן שזה קרה במסגרת משלחת מרומא.

במדרש 'בראשית רבה' נמצאה אזכור של מגילת יוחסין, שבה 'בית ציצית הכסת' מיוחס לצאצאי אבנר בן נר. העובדה שהשם מופיע לצד כלבא שבוע מחזקת את הזיהוי הזה.

בן ציצית הכסת היה אדם עשיר בירושלים בזמן חורבן בית שני. מדרש הוא ספר עם סיפורים על ההיסטוריה. תלמוד הוא ספר עם חוקים וסיפורים.

השם שלו מופיע יחד עם כלבא שבוע ונקדימון בן גוריון. התלמוד אומר שמחסני האוכל שלהם יכלו להאכיל את־העיר כעשרים שנה במצור.

במדרש כתוב שיש גן־יוחסין שקושר את 'בית ציצית הכסת' לאבנר בן נר. נראה שהשם מתייחס אליו.


אומרים שהשם הגיע כי ציצית בגדו נגררה על כסתות כדי לא ללכלך אותה. עוד הסבר הוא שהוא ישב ליד מנהיגי רומא על מיטת כסף. ייתכן שזה קרה במשלחת לרומא.