"פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר" (פדר"א) הוא אוסף מדרשים ואגדות על התורה. המנהג המסורתי ייחסו אותו לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס, אך במחקר מקובל שהוא חיבור פסאודואפיגרפי, כלומר חיבור המיוחס לשם של דמות קדומה, שנכתב בתקופת הגאונים, ככל הנראה במאות השביעית, שמינית באזור ארץ־ישראל.
החיבור מכיל רמזים היסטוריים ושפה הקרובה לספרות הגאונים. מכאן מנסים לחזק תיאורכותיו לתחילת המאה השמינית או לסוף המאה השביעית. ההתייחסות לשליטת "ישמעאל" ולמקומיים בארץ־ישראל מצביעה על ייצורו באחת ממדינות האסלאם, כנראה בארץ־ישראל או בסביבה.
פדר"א בנוי בפרקים (כ־54 לפי חלוקה רגילה). הוא משלב דרשות על פרשות התורה, הרחבות על סיפורי בראשית ושמות, פרקים על נביאים וכתובים ומקטעים הלכתיים ומנהגיים.
השאלה אם החיבור הגיע אלינו בשלמותה שנויה במחלוקת. חוקרים כמו צונץ ואליהו רד"ל טענו שחסרים פרקים וקטעים, ואילו אליעזר טרייטל סבור שהחיבור כפי שהוא נכתב כך במקור. הויכוח מתבסס על הבדלים בכתבי־יד, על סיום שבמקומות מסוימים נראה פתוח ועל ציטוטים במקורות אחרים.
פדר"א שונה ממדרשי אגדה קלאסיים. יש בו אלמנטים של "מקרא משוכתב", שכתוב סיפורי המקרא בהרחבות ובשינויים, ויש שסיווגו כ"מדרש סיפורי". סגנונו מגוון והוא כולל גם פסוקים פיוטיים ומונחים מדרשיים רבים.
החיבור נפתח בסיפורי התקרבותו של רבי אליעזר לתורה, ואחר כך משכתב ומרחיב סיפורים מספר בראשית ושמות. יש בו חטיבות של נושאים: תולדות אברהם, סיפור יונה, נושאים של גמילות חסדים, ושני הפרקים האחרונים עוסקים בהלשנה, פירושו לשון הרע ודיבור מזיק.
המחבר משייך דרשות לחכמים רבים. חלק מהשמות דומים לשמות תנאים ואמוראים, ועל כן ייחוסם המסורתי נקבע כפסאודואפיגרפי במחקר המודרני.
פדר"א שואב מסורות מהמשנה וממדרשי ארץ־ישראל. בנוסף יש בו קשרים לספרות חיצונית של ימי בית שני ולמסורות שאינן תלמודיות.
בחיבור מופיעות מסורות אופייניות לספרות החיצונית, כמו זיהוי "בני האלהים" עם מלאכים שנפלו (קשר לספר חנוך א').
מספר אגדות בחיבור מציג אלמנטים מוסלמיים, למשל גרסה על גירוש הגר וישמעאל עם שמות כמו עאישה ופאטמה. רוב החוקרים סבורים שחלק מהסיפורים הושפעו ממקורות מוסלמיים.
קיימות מקבילות רבות בין פדר"א ובין התרגום הארמי המיוחס ליונתן. החוקרים נחלקים בשאלה מי הושפע מאיזו מסורה.
הלשון והמסורות בחיבור קרובות לפיוט הארץ־ישראלי הקדום. יש לשוני ומסורתי משותף עם פייטנים מקדמונים.
לפדר"א יש דעות הלכתיות ומנהגים שמובאים בו לעתים באופן חריג. למשל הוא מזכיר כי יש לכרות "עץ ערלה" בשלוש השנים הראשונות, והמחבר משתמש במקרא כדי לגנות את שלטון ישמעאל.
החיבור משמש לחיזוק מנהגים אזוריים. הוא מזכיר לראשונה במסורת העברית מנהגי ברית מילה, מנהגי יום כיפור, טקסי הבדלה ועוד. המחבר נוהג לייחס מנהגים לימי המקרא כדוגמה לחיזוקם.
בחיבור יש הרחבות על סיפורים מקראיים: למשל השלמה על גורל דינה ובירור שיוסף נשא אסנת מבית משפחתה. החיבור מזוהה עם אגדות שצוטטו על ידי פירושנים מאוחרים, כמו רש"י והרמב"ם שדנו באגדותיו.
השפה של פדר"א משולבת בסגנון מקראי ופיוטי. המחבר משתמש בביטויים יחודיים ובמונחים שאינם נפוצים במדרש אחר.
פדר"א הוא מדרש נפוץ וצוטט בידי גאונים וראשונים. יש לו מאות כתבי־יד ודפוסים רבים, והשפעתו ניכרת במנהגים.
נמצאו עשרות רבות של כתבי־יד, חלקם שלמים וחלקם חסרים. מחקרים פילולוגיים מצביעים על ענפי נוסח שונים ושינויים בין כתבי־יד.
החיבור הודפס מאז העת החדשה לעתים רבות. הדפסות מוקדמות נעשו בקושטא ובוונציה. אף מהדורות מודרניות סבלו משיבושים וצנזורה.
מהדורות מדעיות חלקיות יצאו לאור, ובשנות ה־2000 פורסם מחקר מקיף של אליעזר טרייטל על נוסחו. עדיין אין מהדורה מדעית מוסמכת ומלאה מקובלת.
החיבור תורגם לשפות שונות: לטינית במאה ה־17, אנגלית בראשית המאה ה־20, צרפתית, ספרדית וגרמנית במהלך המאה ה־20 וה־21.
יש פירושים והגהות רבות על החיבור משחר ימי הביניים עד היום. המחקר ממשיך לבחון את נוסחו, ייחוסו והשפעתו.
קיימת קטלוגיה נרחבת של כתבי־יד. חוקרים משתמשים בכתבי־יד שונים להשוואת נוסחים ולניסיון להשיג טקסט מדויק יותר.
"פרקי דרבי אליעזר" קובץ סיפורים ופרשנויות לתורה. המנהג קישר אותו לרבי אליעזר בן הורקנוס. החוקרים חושבים שמישהו כתב אותו בשם זה מאוחר יותר.
נראה שנכתב בסביבות המאות השביעית, שמינית. יש בו אזכורים לשלטון חדש ולמנהגים של ארץ־ישראל.
החיבור מחולק לפרקים. יש בו סיפורים על בריאה, על אבות ואמהות, ועל מנהגים וחריגות הלכתיות.
חוקרים לא בטוחים אם הגיע אלינו בשלמותו. יש כתבי־יד שונים, וחלקים חסרים במסמכים מסוימים.
פדר"א משלב שכתוב סיפורי מקרא עם הרחבות דרשניות. הוא לא מסודר כמו כמה מדרשים אחרים.
בחיבור מוזכרים מנהגים שחלקם הגיעו למסורת. לדוגמה: יציאה על הבתולים באצבע וברית מילה כלולות במסורות הללו.
החיבור מוסיף סיפורים שלא כתובים במקרא. למשל הסיפור על דינה ואסנת, ועל ביקור אברהם אצל ישמעאל.
השפה מעורבת: משפטים פיוטיים ולעתים מילים מיוחדות. זה נותן לחיבור טון מיוחד.
החיבור מפורסם. יש לו כתב־יד רב והוא נדפס פעמים רבות.
פדר"א תורגם לשפות שונות, כולל לטינית, אנגלית, צרפתית וספרדית.
תגובות גולשים