בן-עמי שרפשטיין

בן-עמי שרפשטיין (12 באפריל 1919, 12 בדצמבר 2019) היה חוקר פילוסופיה ישראלי ופרופסור באוניברסיטת תל אביב. הוא קיבל את פרס ישראל בשנת 2005.

נולד בניו יורק ב-1919, לבני מהגרים מפולין. אביו, צבי שרפשטיין, היה מורה וסופר, ובמשפחה הייתה גם הוצאה לאור שבה עבד בן-עמי כנער. הוא למד ספרות עברית והשלים תארים מתקדמים בפילוסופיה ובחינוך בארצות הברית. בשנת 1942 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה ועבד שנים כאקדמאי בארה"ב.

ב-1950 עלה לישראל. החל ללמד באוניברסיטת תל אביב מ-1955 והיה המורה הראשון לפילוסופיה שם. הוא ייסד את החוג לפילוסופיה ועמד בראשו שנים רבות. ב-1976 מונה לפרופסור מן המניין וב-1988 יצא לגמלאות כפרופסור אמריטוס (פרופסור שיצא לגמלאות אך שמר את התואר).

מחקרו של שרפשטיין התרכז בפילוסופיה השוואתית. משמעות המונח היא השוואה בין דרכי חשיבה שונות, כמו בין הפילוסופיות המערביות לפילוסופיות מן המזרח (הסינית וההודית). הוא שלב רעיונות מכלי מדעי הרוח, מדעי החברה והאמנויות ליצירת סינתזה בין תחומים.

נפטר בשנת 2019 בגיל מאה. ארכיונו האישי שמור במכון גנזים, ארכיון אגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל.

בן-עמי שרפשטיין נולד ב-1919 בניו יורק ונפטר ב-2019 בגיל מאה. אביו היה מורה וסופר. כשהיה נער עבד בהוצאת ספרים של המשפחה.

למד ספרות בעברית ואז פילוסופיה. קיבל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה ב-1942. ב-1950 עלה לישראל.

החל ללמד באוניברסיטת תל אביב ב-1955. הוא היה המורה הראשון לפילוסופיה שם. ייסד את החוג לפילוסופיה והיה פרופסור עד שיצא לגמלאות.

שרפשטיין חקר פילוסופיות שונות. "פילוסופיה השוואתית" זה לבדוק רעיונות ממקומות שונים בעולם, כמו המערב והמזרח. הוא שילב מחשבות מתחומים שונים.

ב-2005 קיבל את פרס ישראל. הארכיון שלו שמור במכון גנזים בישראל.