בן-ציון אורגד (21.8.1926, 28.4.2006) היה מלחין ישראלי וחתן פרס ישראל למוזיקה בשנת 1997. הוא נולד בגרמניה ועלה לארץ בגיל שש. למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב ולימודי כינור אצל רודולף ברגמן. את הקומפוזיציה (הרכבת מוזיקה) למד אצל פאול בן‑חיים בישראל ובהמשך אצל אהרן קופלנד בארצות הברית.
בצעירותו שירת בארגוני ההגנה והפלמ"ח, ובמלחמת העצמאות שירת כסמל קרבי בחטיבת גבעתי. החוויות בשבילים ובשטחים של הארץ השפיעו עמוקות על יצירתו. הוא כינה את היחס שלו לנוף הישראלי "דת הנופים".
יצירותיו כוללות מוזיקה לתזמורת, קאמרית וקולית, וכן לחנים לשירי משוררים ולפיוטים עתיקים. בין יצירותיו המוכרות: מוזיקה לבריטון ותזמורת משנת 1948, ומוזיקה להצגה של נסים אלוני משנת 1953. רביעיית מיתרים מאוחרות שלו הושפעה, לדבריו, מהכנרת והחוף שלה.
אורגד לא השתייך לאסכולה מוסיקלית מובחנת. ניגן וכתב לעתים צלילי פעמונים גם ללא שימוש בפעמונים בכלים. הוא כתב גם שירה מאז 1980 וחקר את מצלול השפה העברית ואת פוטנציאליה המוזיקלי.
בשנת 1960 קיבל את פרס אנגל. בשנים 1975, 1988 שימש כממונה על החינוך המוזיקלי במשרד החינוך. במשך חייו חיבר כ־90 יצירות להרכבים שונים.
בן-ציון אורגד נפטר בתל אביב ב־28 באפריל 2006 ונקבר בכפר תבור. אשתו לשעבר הייתה העיתונאית צלילה אורגד, עמן היו לו שני בנים. בשנותיו האחרונות הייתה בת זוגו הסופרת רבקה רז. בשנת 1998 קיבל אזרחות כבוד מעיר הולדתו בגרמניה, וב־2014 הוצבה לוחית זיכרון בכניסת ביתו בתל אביב.
בן-ציון אורגד (1926, 2006) היה מלחין. מלחין זה כותב מוזיקה.
נולד בגרמניה ועלה לארץ כשהיה בן שש. למד מוזיקה בתל אביב ולמד להרכיב מוזיקה. להרכיב מוזיקה פירושו לכתוב יצירות ומנגינות.
בשנות ה־40 שירת במלחמה של מדינת ישראל. החופים והכנרת ריגשו אותו. הוא קרא לאהבתו לנוף "דת הנופים". זאת אומרת שהוא ראה בנופים משהו קדוש ומיוחד.
אורגד חיבר מוזיקה לתזמורת, להרכבים קטנים ולזמרים. הוא חיבר גם שירי משוררים ולפיוטים עתיקים. במשך חייו כתב בערך תשעים יצירות. הוא קיבל פרס חשוב בשם פרס ישראל.
אורגד נפטר בתל אביב ונקבר בכפר תבור. הוא היה נשוי לצלילה אורגד ולו היו שני בנים. בשנים האחרונות הייתה בת זוגו רבקה רז. בשנת 2014 הוצבה לוחית זיכרון בביתו בתל אביב.
תגובות גולשים