בן-ציון מוסינזון

בן-ציון מוסינזון (26 באפריל 1878, 21 בנובמבר 1942) היה מחנך, מורה לתנ"ך וממייסדי תל אביב. נולד באנדרייבקה שבחצי האי קרים, ולמד בשווייץ. בשנים הראשונות שימש מורה ומנהל בית ספר עברי בברדיאנסק. התחתן עם יפה (סוניה) פלדמן ב-1902. קיבל מלגה ללימודים והשלים דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת ברן ב-1906.

ב-1907 עלו בן-ציון, סוניה ושני ילדיהם לארץ ישראל. החל ללמד תנ"ך בגימנסיה העברית ביפו (גימנסיה = תיכון עברי) בשנת הלימודים תרס"ח. ב-1912 מונה למנהל הגימנסיה והחזיק בתפקיד עד 1941. בשנת 1909 היה בין 66 מייסדי אחוזת בית, שלימים הפכה לתל אביב, ובנה את ביתו סמוך לגימנסיה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה גורש על ידי השלטון העות'מאני כנתין זר ונסע לארצות הברית, שם פעל למען הקרן הקיימת. לאחר המלחמה חזר והתמנה שוב למנהל הגימנסיה. ב-1941 עברה משפחתו לרחביה בירושלים. מוסינזון נפטר בשנת 1942 אחרי ניתוח כליות ונקבר בנחלת יצחק.


מוסינזון היה פעיל ציוני ונואם בארצות הברית. שימש כנציג בצירויות לקונגרס הציוני והשתתף בעבודה בוועד הפועל הציוני. ביישוב היה חבר באספת הנבחרים ובוועד הלאומי. בבחירות הראשונות למועצת עיריית תל אביב ב-1924 נבחר מטעם סיעת המרכז ושימש סגן ראש העירייה.

בין השנים 1920, 1925 כיהן כיושב-ראש מרכז המורים ונאבק על תקצוב החינוך. ב-1941 מונה למנהל מחלקת החינוך העברי של כנסת ישראל.


מוסינזון היה חדשן בגישתו להוראת התנ"ך. הוא שילב ממצאי ארכאולוגיה ושימוש בביקורת המקרא (שיטה שבוחנת את מקורות ועריכת טקסטי התנ"ך) כדי לפשט ולהבהיר את הטקסט לתלמידים. במקום להתמקד רק בחוקים, הדגיש סיפורים ונביאים והציע ללמד לפי התפתחות החשיבה ההיסטורית.

ב-1910 פרסם מאמר בשם "התנ"כ בבית הספר" שבו קרא לשינוי שיטת הלימוד. הוא הציע: להדגיש סיפורים שמחברים לארץ, ללמד לפי התפתחות האמונה (מאליליות למונותאיזם), להתייחס לנביאים גם כדמויות חברתיות ולתת חשיבות להבנת הטקסט ולא רק למלל המדויק. הצעות אלו עוררו פולמוס ונגדן פעלו גורמים דתיים, אך המוסדות הציוניים תמכו בגישתו של מוסינזון.


על שמו כפר הנוער "מוסינזון" בהוד השרון ורחוב בצפון הישן של תל אביב. ארכיונו האישי שמור בארכיון הציוני המרכזי בירושלים.

בן-ציון מוסינזון נולד ב-1878 בחצי האי קרים. למד בשווייץ וקיבל תואר דוקטור בפילוסופיה. היה מורה ותלמידי הכינו אותו להיות מנהל תיכון עברי בשם גימנסיה.

ב-1907 עלתה משפחתו לארץ ישראל. ב-1909 היה בין מייסדי אחוזת בית, שהפכה מאוחר יותר לעיר תל אביב. הוא לימד תנ"ך בתיכון והיה מנהל הגימנסיה במשך שנים רבות.

בזמן מלחמת העולם הראשונה גורש וחי בארצות הברית. שם עבד למען ארץ ישראל. לאחר המלחמה חזר והמשיך ללמד.


מוסינזון רצה ללמד את התנ"ך בצורה שונה. הוא שילב ממצאים ארכיאולוגיים וביקורת המקרא, כלומר בדק איך נכתבו הספרים. הוא פישט סיפורים כדי שהתלמידים יבינו אותם ודן בנביאים גם כאנשים שפעלו בחברה.

הרעיונות שלו עוררו ויכוח. אנשים דתיים הביעו התנגדות, אבל מוסדות ציוניים תמכו בו.


על שמו קרוי כפר נוער בהוד השרון ורחוב בתל אביב. המסמכים והתמונות שלו שמורים בארכיון הציוני.