בנג'מין הריסון נולד ב-20 באוגוסט 1833 בנורת' בנד, אוהיו. הוא היה נכדו של הנשיא ויליאם הנרי הריסון. משפחתו לא הייתה עשירה, אבל ההורים דאגו לחינוך הילדים. הריסון למד במוסדות באוהיו, סיים את אוניברסיטת מיאמי ב-1852 והצטרף לאחווה שהשפיעה על קשריו הפוליטיים.
בשנת 1853 נישא לקרוליין סקוט. לזוג נולדו שני ילדים. הריסון הוסמך כעורך דין ב-1854 ועבר לאינדיאנפוליס, שם פתח משרד ונעשה פעיל בכנסייה ובחיים הציבוריים.
בהתפרצות מלחמת האזרחים האמריקנית התגייס הריסון לצבא האיחוד. הוא גייס גדוד מתנדבים וצעד עמו במאבקים, כולל בקמפיין של ויליאם שרמן. ב-23 בינואר 1865 קודם לדרגת בריגדיר גנרל של גדוד המתנדבים.
הריסון חזר לעריכת דין והמשיך להשתתף בפוליטיקה. הוא כיהן בתפקידים מדינתיים וב-1881 נבחר לסנאט של ארצות הברית, שם ניהל ועדות לתעבורה ימית ולטריטוריות.
בסנאט דגל הריסון בפנסיות ליוצאי מלחמה ובסיוע לחינוך בדרום. הוא התנגד לחוק הדרת הסינים משיקולים של הסכמים בינלאומיים. ניסיונותיו לצרף מדינות מהטריטוריות נתקלו בהתנגדות הדמוקרטים.
בוועידה הרפובליקנית של 1888 נבחר הריסון כמועמד. בקמפיין הדגיש הגנת תעשייה באמצעות מכסים גבוהים. למרות שהפסיד בהצבעה העממית לגרובר קליבלנד, ניצח בבחירות האלקטורליות והפך לנשיא ה-23 של ארצות הברית.
הושבע ב-4 במרץ 1889. תקופת נשיאותו (1889, 1893) אופיינה ביוזמות חקיקה כלכלית נרחבתות. הקונגרס והבית הלבן הובילו חוקים חשובים, כולל מיסוי מקינלי (חוק שהעלה מכסים על סחורות מיובאות) וחוק שרמן נגד מונופולים (חוק נגד חברות ענק שמגבילות תחרות). בתקופתו הוקמו יערות לאומיים והצי חוזק.
הריסון הרכיב קבינט שתמך במדיניותו, אם כי התגלעו מחלוקות פנימיות בין סיעות הרפובליקנים. ג'יימס בליין כיהן כמזכיר המדינה עד שהתפטר בשל מחלה.
הריסון מינה מספר שופטים לבית המשפט העליון ולהרכב בתי המשפט הפדרליים. הוא חתם על חוק בית המשפט של 1891, שהגדיר מחדש את מערכת הערעורים בארצות הברית, והוסיף שופטים לערכאות שונות.
הריסון דגל ברפורמה בשירות הציבורי, אם כי המינוי לפי כישורים לא הוטמע מהר. הוא העביר חוק קצבאות ליוצאי מלחמה ב-1890, שהקציב סכומים גדולים ופגע בעודף התקציב.
המדיניות הכלכלית כללה מכסי מגן גבוהים שמטרתם להגן על תעשייה אמריקנית. חוק מיסוי מקינלי מ-1890 העלה מכסים משמעותית. העודף בתקציב כתוצאה מהמכסים גרם לביקורת ותמוך תרם לתבוסת הרפובליקנים בבחירות אמצע הכהונה של 1890.
חוק שרמן נגד מונופולים חיזק את היכולת המשפטית של הממשלה נגד קרטלים. במקביל, סוגיית המטבע (זהב לעומת כסף חופשי) עוררה מחלוקות פוליטיות. ניסיון לחוקק צעדים לטובת הטבעת כסף חופשי חלקית פגע בתמיכת המפלגה במערב.
הריסון תמך באכיפת זכויות ההצבעה של האוכלוסייה השחורה. התובע הכללי הורה על פעולות להגנה על הזכות להצביע, אך ניסיונות לחוקק חוק פדרלי חזק נכשלו. כישלון זה איפשר למדינות הדרום לחזק חוקים שנקראים חוקי ג'ים קרו, שהגבילו זכויות שחורים.
בבחירות 1890 איבדו הרפובליקנים שליטה בבית הנבחרים. המפלגה הפופוליסטית צברה כוח באזורים חקלאיים.
ב-1891 העביר הקונגרס חוק שהקצה קרקעות לשמורות טבע. הריסון הקצה מיליוני דונמים ליערות לאומיים והגן על אתרים ארכאולוגיים אינדיאניים.
במהלך כהונתו התפשט ריקוד הרוחות בקרב חלק מהאינדיאנים. חשש מריבונות הוביל להתערבות צבאית ואירוע אלים בשלהי 1890, שבו היו הרוגים רבים. הריסון דרש חקירה והמשיך לעודד מדיניות של שילוב האינדיאנים בחברה האמריקנית.
הריסון היה הנשיא הראשון שקולו הוקלט והוא גם התקין חשמל בבית הלבן. הוא חיזק את הצי והחל בבניית ספינות מודרניות, מה שסייע להפוך את ארצות הברית לכוח ימי משמעותי.
הריסון דגל במדיניות חוץ פעילה. הוא תמך בחיזוק ההשפעה האמריקנית באמריקה הלטינית ובאוקיינוס השקט. הסכסוך על סמואה נפתר בהסכמה משותפת עם בריטניה וגרמניה. משבר עם צ'ילה נפתר אף הוא אחרי דרישת פיצוי והתנצלות.
בקיץ 1898 ובחודשים סביביו דנו במתן הסכמים לגבי הוואי. בשלהי כהונתו של הריסון נחתם הסכם לסיפוח הוואי, אך הוא לא אושר על ידי הסנאט לפני סיום כהונתו. בתקופתו צורפו לאיחוד שש מדינות חדשות: דקוטה הצפונית, דקוטה הדרומית, מונטנה, וושינגטון, איידהו ווויומינג.
בעקבות ביקורת על מכסים ותקציב גבוה, הריסון הפסיד לגרובר קליבלנד בבחירות 1892. הוא חזר לעריכת דין באינדיאנפוליס.
הריסון שימש כעורך דין, ייצג מדינות במשפטים בינלאומיים ושירת באוניברסיטאות. הוא נישא בשנית ב-1896. הריסון מת ב-13 במרץ 1901 מדלקת ריאות, לאחר מחלת השפעת.
הריסון נודע ביושרה ובניסיונותיו לחזק את החקיקה הכלכלית והממשלית. חוק שרמן והקמת היערות הלאומיים נחשבים להישגים בולטים של ממשלו. הוא הונצח בבולים, פסלים ובמקומות ציבוריים.
בנג'מין הריסון נולד ב-1833 באוהיו. הוא היה נכדו של נשיא ישן. משפחתו לא הייתה עשירה. הוא למד באוניברסיטה וסיים ב-1852.
הריסון נישא לקרוליין ב-1853. הם הביאו לעולם שני ילדים. הוא הפך לעורך דין ועבר לאינדיאנפוליס.
כשהחלה מלחמת האזרחים בארצות הברית, הריסון הצטרף לצבא האיחוד. הוא פיקד על חיילים וקודם לדרגה בכירה בסוף המלחמה.
לאחר המלחמה היה פעיל בפוליטיקה. הוא נבחר לסנאט והיה מועמד לנשיאות ב-1888. בבחירות אלה ניצח בנבחרים למרות שקיבל פחות קולות מהמתחרה.
הריסון כיהן כנשיא בין 1889 ל-1893. הוא קידם חוק שהעלה מכסים על מוצרים מיובאים. הוא חתם על חוק נגד חברות ענק. הוא יסד יערות לאומיים. תחתיו הצטרפו שש מדינות חדשות לארצות הברית.
הריסון תמך בזכויות ההצבעה של השחורים, אך החוק שהוא קידם לא עבר. בסוף 1890 היה אירוע אלים מול אינדיאנים, והנשיא דרש חקירה. הוא גם חיזק את הצי וביקש לשפר את מיקום ארצות הברית בעולם.
הריסון הפסיד בבחירות 1892 וחזר לעיסוקו בעריכת דין. ב-1900 ייצג מדינה במשפט בינלאומי. ב-1901 הוא חלה ומת בביתו.
הריסון נחשב לאדם ישר. זוכרים אותו בחקיקה חשובה ובשמירה על יערות ומקומות היסטוריים.
תגובות גולשים