בני לילית (טולקין)

בני הלילית הם גזע בדיוני מעולמו של טולקין. הם נקראים גם קוונדי (קְוֵנְדִי, "הדוברים") כי כשהתעוררו הם היו הייצורים המדברים הראשונים.

הטקסט המקורי מתאר שבטים וקבוצות רבות של בני הלילית, שנבעו מההתפלגות בדרך לממלכת הוולאר.

בני הלילית התעוררו על גדות אגם קואיווינן בזמן שבו דלקו כוכבים ראשונים. מלקור (שאותו מכנים אחר כך מורגות') זיהה אותם מוקדם ובהפכו תפס ושינה חלק מהם לאורקים.
הוולאר, בעלי ממלכה שנקראה וולינור, הגנו עליהם והזמינו אותם לעבור לשם. חלק מהם יצאו מערבה ונודעו כאלדר; חלקים סירבו להגר ונשארו במזרח, הקרויים אברי.
האלדר שהתאספו מערבה נחלקו לשלוש סיעות חשובות: הוואניר, הנולדור והטלרי. חלק מהם שבו לאחרונה לארץ התיכונה, והנולדור בפרט חזרו בניגוד לרצון הוולאר, בעקבות הסכסוך עם מלקור.

החזרת הנולדור והמלחמות על הסילמרילים, אבני אור שיצר קלברימבור ובנו פאנור, הובילו לתבוסות כבדות בעידן הראשון. גונדולין, ממלכה חשובה של בני הלילית, נפלה, ורבים נהרגו.

בעידן השני והשלישי המשיכו בני הלילית להקים ממלכות שונות, להלחם בסאורון (עולה של מלקור), ולהפסיד חלק מאדמתם. סאורון שיחד עם היצירה של טבעות הכוח השפיע על גורלם. לאחר מלחמות גדולות, כולל הברית האחרונה של בני האדם והאלפים, רבים מהם עזבו את הארץ התיכונה וחזרו לוולינור. בסופו של דבר אבד רובם או עזב את הארץ התיכונה.

בני הלילית מוצגים כיפים יותר, חכמים וחזקים מבני אדם. הם אלמנטריים מבחינת הזדקנות: אלמוות במובן שאינם מזדקנים ולא חולים כפי שבני אדם חולים. חושיהם, בעיקר ראייה ושמיעה, והיכולות הפיזיות שלהם עוצמתיות יותר.
ממראם הם גבוהים ותנועותיהם חינניות; רבים מהם בעלי שיער כסוף, אך יש גם שבטי זהב ושחורים. הם אוהבים אמנות, שירה ונשק מיוחד, חרבות וקשתות, ושוכנים במגוון בתי מגורים: יערות, מערות, ערי מבצר ונמלים.
אוזניים מחודדות מוזכרות בספריו של טולקין, אך כנראה לא בולטות כמו בתיאורים מודרניים אחרים.

בתרגומים לעברית ניתנו שמות שונים ל־'Elf' של טולקין. בין השמות המוכרים: "בני־לילית" (רות לבנית), "עלפים" (עמנואל לוטם), "שדונים" (משה הנעמי בתרגום ההוביט), וכן "אלף" ו"ננסים" בתרגומים שונים. הבחירה נבעה מקושי למצוא מונח עברי מתאים ליצורים האגדתיים האלה.

בני הלילית הם יצורים מעולמו של טולקין. הם קראו לעצמם קוונדי (הדוברים).

יש להם שבטים וקבוצות שונות.

בני הלילית התעוררו ליד אגם גדול כשהכוכבים נדלקו.
מלקור ראה אותם והפך חלק מהם לאורקים רעים.
הוולאר קיבלו את בני הלילית לוולינור, מקום מוגן.
חלק מהם הלכו מערבה ונקראו אלדר. אחרים נשארו במזרח.
יש שלוש קבוצות חשובות: הוואניר, הנולדור והטלרי.
במלחמות על אבני־אור חשובות רבים מתו וממלכות נפלו.
מאוחר יותר עלה סאורון והיו מלחמות עם בני האדם והאלפים.
בסוף רבים עזבו את הארץ התיכונה וחזרו לוולינור.

בני הלילית יפים וחזקים יותר מבני אדם.
הם לא מזדקנים ולא מתים בקלות, זה נקרא אלמוות (לא מזדקנים ולא מתים).
החושים שלהם טובים מאוד. הם אוהבים שירים ואמנות.
הם חיים ביערות, מערות, ערים וחופים.

בתרגומים לעברית קראו להם שמות שונים: "בני־לילית", "עלפים", "שדונים", "אלף" ו"ננסים".