בני עצמון (נקראה גם עצמונה) היה מושב עובדים, כפר חקלאי שבו התושבים עבדו יחד, והתנחלות בגוש קטיף שברצועת עזה, כשלושה ק"מ מצפון לרפיח. היישוב היה ברוח דתית ושייך לתנועת היישובים אמנה, עם השפעה מישיבת הר המור. באופן לא רשמי קראו לו "עצמונה" על שם היישוב בסיני, אך לשם הרשמי נשמר השם בני עצמון.
היישוב התחיל כמושב שיתופי, סוג של קהילה חקלאית שבה משאבים משותפים, ואחר כך עבר חלקית להפרטה. ביישוב חיו בשיאו כ־95 משפחות, למעלה מ־700 נפשות. פעל בו סניף תנועת הנוער אריאל. במשק היו שטחי חקלאות גדולים של אלפי דונמים (דונם = יחידת שטח), לולי תרנגולים, רפת, משתלה גדולה, מפעלים ומחצבת חול.
הקבוצה שעלתה לקרקע החלה את דרכה בעצמונה בסיני ב־1979, ופורקה או פונתה משם במסגרת נסיגת ישראל מסיני בראשית שנות ה־80. הקהילה עברה מספר אזורים זמניים, ובסוף שנות ה־80 קיבלה שורת מבנים ודרך קבע במקום שנקרא בני עצמון בגוש קטיף. האירועים המרכזיים כללו מעבר עקב הפינוי מסיני ב־1982 והקמה מחדש בעשור שלאחר מכן.
ביישוב פעלו מעונות, גנים ותלמוד תורה אזורי שבו למדו כ־550 תלמידים. פעלה גם מכינה קדם־צבאית, תוכנית הכנה לצבא שבה משתתפים צעירים לפני גיוסם, שבה למדו כ־150 נערים ונערות בשנה, וניהל אותה הרב רפי פרץ.
כלכלת היישוב נשענה על חקלאות ותעשייה מקומית. היו בו משתלת עציצים ופרחים גדולה, מפעלים לייצור חומרי ניקוי ותכריכים, וגם מחצבת חול. חלקים נרחבים של האדמה הוקדשו לגידולי שדה.
כמו יתר יישובי גוש קטיף, בני עצמון פונה במסגרת תוכנית ההתנתקות שאושרה ב־2004. ההתפנות בוצעה ללא התנגדות אלימה. לאחר הפינוי הצטמצמה הקהילה והתפזרה לשתי קבוצות: חלק מימשו פתרון זמני בעיירות סמוכות ואז עברו לאתרי קבע שונים בין 2006 ל־2012, וחלק אחר עברו למושב יתד במטרה להקים יישוב חדש בעתיד.
בשנים שלאחר הפינוי נרשמו אירועים ביטחוניים באזור: ב־2011 על הריסות היישוב פעלו ארגונים חמושים ששלחו שיגורים לעבר ישראל. (שיגורים אלה הכוונה ירי רקטות קצרות טווח.)
בני עצמון היתה ישיבה חקלאית בשם מושב עובדים, כפר שבו עובדות משפחות ביחד. המושב ישב בגוש קטיף, ברצועת עזה, קצת צפונית לעיר רפיח. לפעמים קראו לו גם עצמונה.
הקהילה התחילה בעצמונה בסיני ב־1979. (נסיגה = כאשר מדינה חוזרת מהשטח.) תושבים פונו משם ב־1982. הם עברו כמה מקומות זמניים. בסוף התיישבו במקום שנקרא בני עצמון בגוש קטיף.
היו במושב מעונות וגנים. פעל תלמוד תורה שבו למדו כ־550 תלמידים. פעלה גם מכינה קדם־צבאית, קבוצה שמכינה צעירים לצבא, עם כ־150 משתתפים בשנה.
המושב עבד בחקלאות. היו כאן מטעים, לולים, מקומות לגידול עופות, ורפת לחלב. היתה גם משתלת עציצים גדולה, מפעלים ומחצבת חול.
ב־2004 החליטה המדינה לפנות את כל יישובי גוש קטיף. בני עצמון פונה ללא אלימות. אחרי הפינוי, משפחות רבות מצאו מקומות זמניים ליד נתיבות ואז עברו לאתרי מגורים חדשים בין 2006 ל־2012.
לאחר הפינוי, בשנים מסוימות היו באזור שיגורים של רקטות לעבר ישראל. (רקטה = כלי טיס קטן שמשמש למטרות לחימה.)
תגובות גולשים