בניאס (אתר ארכאולוגי)

בניאס הוא אתר ארכאולוגי ליד מעייני נחל חרמון, למרגלות הר דובדבן. המעיינות מזינים את מי נחל הבניאס כל השנה, והם הסיבה לחשיבות המקום לאורך ההיסטוריה. השם Paneion או Paneas קשור לפולחן האל פאן, אל יווני של הטבע והיערות, ומיוחד במקום מקדש שפעל בו.

האתר הגיע לשיאו בתקופה הרומית. הקיסר אוגוסטוס העניק את השטחים להורדוס, שהקים מקדש לכבודו. בנו פיליפוס קבע במקום בירתו וקרא לה "קיסריה פיליפי" (או קיסריה פניאס). אחר כך שלטו שם אגריפס הראשון ואגריפס השני, שהפכו את העיר לפוליס רומית-יוונית ובנו מבני פאר. בזמן חזרת טיטוס מיהודה נערכו במקום משחקים גלדיאטוריים עם שבויים יהודים.

בחפירות נחשפו אזור מקודש ליד המערה שמעל המעיין, מקדש ופולחנים שפעלו בין המאה השנייה לארבעה לסה"נ. המערה ומימיה שימשו בחלק מהפולחן. במרכז העיר נראים שרידים של קארדו, הרחוב הראשי הרומי, מבנה עמודים גדול ואף ארמון שהיה שייך אולי לאגריפס השני. במאה הרביעית נזכור בעיר בישוף, ונבנו כנסיות ביזנטיות על יסודות רומיים.

בימי הצלבנים היתה בניאס נקודת גבול חשובה בין מערב למזרח. ב־1129 נכנסו הצלבנים ושיפרו את המצודה. שלטונם לא היה יציב: העיר עברתה ידיים פעמים רבות בין הצלבנים, שליטי דמשק וכוחות סלג'וקים. ב־1140 שבו הצלבנים, אך ב־1164 כבשו אותה המוסלמים סופית ולא שבו הצלבנים לשלטון במקום.

בסוף המאה ה־12 השתמש צלאח א-דין בבניאס כבסיס צבאי. במאה ה־13 בנה העותמאני אלעזיז מצודה חדשה, והמצודה שבנמצאת באתר היום מיוחסת בעיקר לבנייה מהמאה ה־13. סולטאן ממלוכי, ביברס, שיפץ את העיר ב־1265. בתקופות אלה בניאס שימשה מרכז מנהלי של האזור.

בתקופה העות'מאנית נותר המקום ככפר קטן, עם ממצאים מועטים בחפירות. נוסעים אירופאים החלו לבקר במקום במאה ה־19 ותיארו את שרידי המצודה והמערה.

בשנות ה־20 הוחלט על חלוקת האזור בין המנדט הבריטי והצרפתי. במאה ה־20 התגלעה באזור מלחמת מים בין סוריה לישראל. ב־12 באוגוסט 1965 פעלה ישראל להשמיד ציוד טיהור מים שהחלה סוריה לחפור. בליל 10 ביוני 1967 נכבשה האזור במלחמת ששת הימים. ב־1977 הוכרזה שמורת נחל הבניאס, והאתר הארכאולוגי הוכנס לשמורה.

בניאס מוזכרת בתלמוד ובמשנה מספר פעמים. מסמכים מגניזת קהיר מעידים על קהילות יהודיות במקום עד ימי הביניים. נמצא מבנה שזוהה על ידי החוקרים כבית כנסת מהמאה ה־11, שהוסב מאוחר יותר למסגד.

הברית החדשה מזכירה את "קיסריה של פיליפוס" כמקום שבו ישו שוחח עם השליחים. שם פטרוס מכריז שישו הוא המשיח.

מקורות נוצריים עתיקים מספרים על אישה שנרפאה מפציעה לאחר שנגעה בבגדו של ישו. על פי הכתבים, בפניאס עמד פסל שנציג סיפור זה. החפירות מצאו בזיליקה ובחדרים שעשויים להיות קשורים למסורות אלה.

האתר משלב טבע עשיר, מעיינות וערוצי נחלים, עם שרידים ארכאולוגיים מהתקופות הרומית, הביזנטית, הצלבנית והממלוכית. המבקרים היום יכולים לראות את שרידי המקדשים, הכנסיות, המצודה והמבנים העירוניים לצד מסלולי טיול בשמורה.

בניאס נמצא ליד מעיינות נחל חרמון. מעיין הוא מקור מים שנובע מן האדמה. מים אלה זורמים כל השנה.

האתר היה עיר גדולה בתקופה הרומית. שם העיר קשור לאל פאן, אל טבע יווני. במקום היה מקדש, בית פולחן לאלים.

שליטים חשובים בנו בעיר מבנים גדולים. היו בה רחובות, ארמון ומבנים ציבוריים. גם נוצרים בנו בה כנסיות מאוחרים יותר.

בימי הביניים רבו הקרבות סביב בניאס. הצלבנים והמוסלמים רצו לשלוט במקום בגלל המים והדרך לשם. לבסוף בניאס נבנתה מחדש על ידי שליטים מוסלמים, והמצודה של היום נבנתה בעיקר במאה ה־13.

במאה ה־20 היו מתחים על המים במקום. ב־1965 התקיימה פעולה צבאית כדי למנוע שינוי נחל. ב־1967 נכבש האזור במלחמה. ב־1977 הוא הפך לשמורה טבעית.

בניאס גם מוזכרת בכתבים יהודיים ישנים ובנצרות. לפי מסורת נוצרית, ישו התקבל שם בפעם חשובה עם תלמידיו. יש גם סיפור על אישה שנרפאה אחרי שנגעה בבגדו של ישו.

היום אפשר לטייל בשמורה, לראות את המעיין, להסתכל על שרידי המצודה והכנסיות וללמוד על ההיסטוריה של המקום.