בנייה בלתי חוקית היא בנייה ללא היתר בנייה, או חריגה מהתנאים שנקבעו בהיתר. המונח כולל מבנים שלמים, חלקים מהם ותוספות קטנות, אך בשיח הציבורי מדברים עליו לעתים בעיקר בהקשרים פוליטיים.
אין נתונים מדויקים על היקף התופעה בישראל. מבקר המדינה (2008) העריך כ-100,000 מבנים לא חוקיים בשטחים הפתוחים. הערכה אחרת של מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הפנים מדברת על עד כ-800,000 עבירות בתוך תחומי יישובים, אך לא פירטו על מה מבוסס המספר.
הרחבת הבנייה הבלתי חוקית במגזרים הערבי והבדואי נגרמת, בין השאר, מצמיחה מהירה של האוכלוסייה, חוסר תוכניות מתאר תקפות (תוכניות תכנון מקיפות), ומיעוט ייצוג בוועדות התכנון.
לירושלים אין תוכנית מתאר מקומית מעודכנת. תוכנית 62 משנות ה־1950 כבר לא רלוונטית, ותוכנית שהכינו לשנת 2000 לא נכנסה לתוקף. בעקבות זאת רבים מהמבנים במזרח העיר נבנו שלא לפי היתר. משרד מבקר המדינה מצא שאישור יחידות דיור במזרח ירושלים בשנים 2010, 2014 מהווה כ־20% מסך האושרים בעיר, בעוד שהתושבים הערביים מהווים כ־40% מהאוכלוסייה, מצב שמעיד על פערים גדולים בין השכונות.
בגליל מדווחות כ־2,500 התחלות בנייה ערביות בשנה. בערך 1,800, 2,000 דירות נבנות ללא רישיונות, ומתוכן כ־750 על קרקעות מדינה או קרקעות בבעלות יהודית. היו עתירות משפטיות נגד בנייה על קרקע מדינה.
אין פירוט במקור על הנושא בפרק זה.
במגזר הדרוזי נבנו אלפי יחידות ללא היתר. דוגמאות כוללות את אזור הכרמל עם כ־4,100 מבנים לא חוקיים (כ־70% מהבתים במקום) וכפרים נוספים בהם יש מאות מבנים כאלה.
ברצועת הנגב יש בנייה בלתי חוקית רחבה ביישובים הבדואים הבלתי מוכרים. נכון ל־2011 דווח על למעלה מ־64,000 בתים בפזורות שונות, וכ־2,200 מבנים חדשים מדי שנה.
לפי עמותת רגבים (מאי 2024) יש מעל 97,566 מבנים פלסטינים לא חוקיים בשטחי C. בין אפריל 2022 למאי 2024 נרשמה תוספת של 9,956 מבנים חדשים, בממוצע כ־398 מבנים בחודש, עלייה של כ־12%. מקטע נתונים נוסף מצביע על שטח של 95,200 דונם שבו נבנו 72,274 מבנים. נכון ל־2022 קיימים 135 מאחזים לא מורשים. יש ארגוני שמאל וזכויות אדם המתנגדים להריסת בתי פלסטינים, ויש ארגונים אחרת המתנגדים להריסת בתי מתנחלים; בפעמים מסוימות המדינה פעלה או תמכה בעקיפין בבנייה מתיישבת, ובמקרים אחרים ביצעה הריסות בהתאם להוראות בתי משפט (לדוגמה: עמונה).
פיצול דירה פירושו חלוקת דירה אחת למספר יחידות קטנות. זה נעשה לעתים כדי להרוויח יותר מדמי שכירות. הפעולה אינה חוקית בלי רישוי, והיא נפוצה במיוחד בערים שבהן הביקוש לדירות גבוה, כגון תל אביב.
הגופים העיקריים המטפלים הם הוועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ובנייה, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים, אגף הפיקוח במינהל מקרקעי ישראל, משרד הביטחון בשטחי יהודה ושומרון ומנהלת תיאום ופיקוח אכיפה (מתפ"א) במשטרת ישראל.
תפקידי היחידה כוללים איסוף מידע על הפרות בנייה, ביצוע בדיקות וביקורות, גיבוש הצעות לאכיפה ותיאום עם גופים אחרים. היחידה מקצה תקציבים, מתקינה תקנות, מאמנת מפקחים ומפקחת על הרשויות המקומיות. היא גם יכולה לבצע אכיפה באזורים שבהם הרשויות המקומיות נמנעות מלעשות זאת. היחידה הועברה למשרד האוצר ב־2015 כשמשה כחלון נכנס לתפקידו.
אישור בדיעבד של בנייה בלתי חוקית מעורר מחלוקת. השופט עוזי פוגלמן כתב כי אישור כזה פוגע בהרתעה ובאמון הציבור ועלול לעודד עבירות בנייה. עם זאת, בית המשפט קבע שיש לשקול גם שיקולים אחרים. השופטת מרים נאור הציעה ששיקול ההכשרה ייעשה על בסיס שאלת התאמת התוכנית התכנונית "כאילו" לא הייתה בנייה בלתי חוקית, ואם התוכנית לא ראויה אז יש להימנע מהחיסיון.
בנייה בלתי חוקית היא בנייה בלי היתר או שלא לפי היתר. זה יכול להיות בית שלם או תוספת קטנה.
אין מספרים מדויקים. בדוח ב־2008 דווחו כ־100,000 מבנים לא חוקיים בשטחים הפתוחים. יש גם אומדן אחר שאומר עד כ־800,000 עבירות בתוך יישובים.
אין תוכנית מתאר עדכנית לעיר. לכן הרבה בתים במזרח ירושלים נבנים בלי היתר. בין 2010 ל־2014 אושרו הרבה דירות במזרח העיר, למרות שאוכלוסיית השכונות הערביות גדולה.
בגליל מתחילים כ־2,500 בניות ערביות בשנה. כ־1,800, 2,000 מהן נעשות בלי רישיון.
אין פירוט במקור לפרק זה.
במקומות דרוזים נבנו אלפי בתים בלי היתר. בעיר הכרמל יש כ־4,100 בתים כאלה.
בנגב יש כפרים בדואים שאינם מוכרים. ב־2011 דווח על מעל 64,000 בתים כאלה, ומוסיפים כ־2,200 בתים בשנה.
על פי עמותת רגבים (מאי 2024) יש מעל 97,566 מבנים פלסטיניים לא חוקיים באזור שנקרא שטח C. היו גם גידולים במספר המבנים בשנים האחרונות. יש גם מאחזים לא מורשים.
פיצול דירה פירושו להפוך דירה אחת לכמה דירות קטנות. זה לא חוקי בלי אישור.
גופים שמטפלים בזה: ועדות לתכנון ובנייה, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, מינהל מקרקעי ישראל, משרד הביטחון ומשטרת ישראל.
היחידה אוספת מידע על הפרות בנייה. היא מציעה דרכי אכיפה. היא מקצה תקציבים ומאמנת מפקחים.
יש וויכוח אם לאשר בנייה אחרי שהיא כבר נבנתה. שופטים אמרו שזה פוגע בצדק ועשוי לעודד אי-ציות. שופטת אחרת הציעה לבדוק אם התוכנית במקום הייתה ראויה גם ללא הבנייה הבלתי חוקית.
תגובות גולשים