בנימין מינץ

בנימין מינץ (12.1.1903, 30.5.1961) היה חבר כנסת, שר ופעיל ציבור ביישוב ובמדינת ישראל.

נולד בלודז' שבאימפריה הרוסית למשפחה חסידית של גור. למד בבית המדרש של חסידי גור. היה פעיל בתנועת "צעירי אגודת ישראל" והשתתף כציר בכינוס גדול של אגודת ישראל בווינה ב‑1923. בסביבות תקופה זו ארגן קבוצת סופרים חרדית בשם "סגולה". ב‑1925 עלה לארץ. עבד כפועל בניין והתיישב בתל אביב, והקים בית דפוס קטן.

מנץ היה הכתב הארצישראלי של העיתון הפולני "דאס יודישע טאגבלאט". הוא כתב מאמרים מעודדי על היישוב בארץ ושכנע חלקים בחברה החרדית לעלות לארץ ולבנות אותה. ב‑1933 יסד עם אחרים את פועלי אגודת ישראל, ארגון של עובדים דתיים. ב‑1939 היה בין מייסדי עיתון "ידיעות אחרונות".

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הזהיר במערכת העיתונים מפני מצוקת היהודים באירופה. יזם צעדים לסיוע והיה ממקימי ועד ההצלה של היישוב ב‑1943. אחרי המלחמה נסע לאירופה לעזור לניצולים ולרשום עדויות. בכתביו ביקר בחומרה את חוסר הפעולה להצלה בתקופה ההיא, וביקר גם חלק מהממונים הרוחניים.

ב‑1946 יזם איחוד עולמי של פועלי אגודת ישראל. שימש בוועדת הביטחון של הסוכנות היהודית ובמועצה הזמנית לפני קום המדינה.

ב‑1949 נבחר לכנסת הראשונה ברשימת החזית הדתית המאוחדת, וקיבל תפקיד יו"ר ועדת הפנים של הכנסת. נבחר שוב לכנסת מטעם פועלי אגודת ישראל ולכנסת השלישית והרביעית ברשימות מאוחדות של המפלגות הדתיות. בשתי הכנסות שימש כסגן יושב‑ראש הכנסת.

ב‑17 ביולי 1960 מונה לשר הדואר בממשלת ישראל התשיעית. כניסתו לממשלה יצרה משבר פנימי וגרמה לקרע בין אגודת ישראל לפועלי אגודת ישראל. מינץ הוחרם על ידי חלקים בקהילה, והיו פעולות פוליטיות קיצוניות נגדו, כולל פרסום מודעות והאשמות במסגרת המאבק.

לקראת מותו ניהל מגעים לאיחוד עם המפד"ל. מינץ נפטר ב‑30 במאי 1961 בעת כהונת היק, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.

מרכז אזורי בשם יד בנימין נקרא על שמו. גם רחובות בתל‑אביב, ברמות ירושלים, בבני ברק ועוד נקראו על שמו.

נשוי לחדוה, בתו של ר' יוסף מרדכי ורדיגר. אב לבן שי ולבת חדוה. דוד של ר' אברהם ורדיגר, שהיה ח"כ, ושל השחקן שלמה ניצן.

בנימין מינץ נולד ב‑1903 בלודז'. משפחתו היתה חסידית.

הוא עלה לארץ ב‑1925. עבד בעבודות בניה והקים בית דפוס. כתב בעיתונים ועזר לשכנע אנשים לעלות לארץ.

בשנות ה‑30 יסד קבוצה בשם פועלי אגודת ישראל. ב‑1939 היה בין המייסדים של עיתון "ידיעות אחרונות".

במלחמת העולם השנייה הזהיר מוקדם על הסכנה ליהודים. יזם עזרה והיה בחבר ועד ההצלה. אחרי המלחמה נסע לעזור לניצולים.

מינץ נבחר לכנסת ב‑1949. הוא היה יו"ר ועדה וסגן יושב‑ראש בכנסת.

ב‑1960 מונה לשר הדואר. כניסתו לממשלה גרמה לסכסוך פוליטי. מינץ נפטר ב‑1961 כשהוא עוד מכהן כשר.

מרכז בשם יד בנימין נקרא על שמו. יש גם רחובות על שמו בערים שונות.

היה נשוי לחדוה. היו לו ילדים. הוא היה דוד של איש ציבור ושחקן.