בנין

רפובליקת בנין נמצאת במערב אפריקה. היא גובלת בטוגו במערב, בניגריה במזרח, ובניז'ר ובורקינה פאסו בצפון. העיר הגדולה ונמל הים המרכזי הוא קוטונו. המדינה קיבלה את שמה ממפרץ בנין, על שם ממלכת בנין ששכנה ליד המפרץ.

בנין נמצאת צפונית לקו המשווה. יש בה חוף קצר, לגונות, שפלה פורייה וביצות, רמות ושטחים מיוערים. האקלים ברוב הארץ טרופי, חם ולח. בצפון שורר אקלים יבש למחצה (פחות גשמים מבחלקים האחרים).

במאה ה-12 או ה-13 התיישבו באזור שבטים שהקימו ממלכות כמו הארדרה. דרום בנין היה מרכז חשוב של סחר העבדים במאות ה-17, 19. ב-1894 הכניעה צרפת את ממלכת דהומיי והאזור הוכרז כמושבה צרפתית. בשנת 1960 בנין קיבלה עצמאות. עד אז נקראה בפעמים שונות דהומיי. בשנות ה-70 עלה לשלטון מתייה קרקו והנהיג משטר מרקסיסטי חד-מפלגי. באמצע שנות ה-1990 ובשנת 1990 הוסרה ההגדרה המרקסיסטית ונקבעה חוקה דמוקרטית. מאז התקיימו מספר בחירות ויש חילופי שלטון בין מועמדים שונים.

אוכלוסיית בנין מונה כ-14.7 מיליון תושבים. רוב התושבים גרים בדרום. תוחלת החיים הממוצעת היא כ-62 שנים. שיעור הפריון גבוה יחסית, כ־5.4 ילדים לכל אישה.
יש בבנין כ-42 קבוצות אתניות. הקבוצות הגדולות הן פון (כ-38%), אדג'ה ומינה (כ-15%), יורובה (כ-12%) ופולה (כ-8.6%). מדברים שם יותר מ-50 שפות.
הדת הנפוצה ביותר היא הנצרות (כ-42.8%), אחריה האסלאם (כ-27%) ודתות מסורתיות כמו וודו (כ-11.6%). חוסר דת מהווה כ-12%.

למעלה משליש מהאוכלוסייה התמודדו עם עוני בשנת 2001. התוצר לנפש ב-2017 עמד על כ-2,300 דולרים לשנה במונחי כוח קנייה (מדד שמשווה עלויות מחיה). כחצי מהכלכלה נובע ממגזר השירותים, כולל סחר דרך נמל קוטונו. כ־25% מהתוצר מגיעים מהחקלאות, בעיקר שמן דקלים, כותנה, קסאבה, בוטנים וקשיו. עוד כ־25% מגיעים מהתעשייה, כגון טקסטיל ועיבוד מזון. בנין עשירה במקורות טבע כמו נפט, כרום וברזל. אבן גיר קיימת אך מנוצלת במידה מועטה.

בנין היא רפובליקה שבה הנשיא נבחר בבחירות ישירות. החוקה של 1990 קבעה עקרונות של שלטון חוק, חופש דת וחופש עיתונות, הפרדת רשויות וזכויות אזרחיות. הפרלמנט הוא חד-ביתי וכולל 83 מושבים. הבחירות לפרלמנט נערכות כל חמש שנים במערכת יחסית ב-24 מחוזות. זכות ההצבעה ניתנת לגיל 18 ומעלה. המועמדות לפרלמנט דורשת גיל מינימלי של 25, ותושבות ותושבים חייבים לעמוד בתנאי שהייה ואזרחות כפי שנקבע בחוק.

בנין היא מדינה במערב אפריקה. היא גובלת בטוגו, בניגריה ובכמה מדינות בצפון. העיר הגדולה היא קוטונו. השם בא מהמפרץ שממנו נקראת המדינה.

יש בבנין חוף קצר, אגמים קטנים וביצות. יש גם יערות ושדות. האוויר חם ולח ברוב הארץ. בצפון יש פחות גשם.

לפני מאות שנים חיו שם ממלכות מקומיות. הממלכה דהומיי הייתה שם לפני שהצרפתים הגיעו. ב-1960 בנין קיבלה עצמאות. בשנות ה-70 קיבל שלטון מנהיג בשם מתייה קרקו. בסוף המאה ה-20 בחרו במדינה חוקה חדשה והחלו בחירות דמוקרטיות.

חיים בבנין כ-14.7 מיליון אנשים. רובם גרים בדרום. חיים שם הרבה קבוצות שונות ושפות רבות. הקבוצה הגדולה נקראת פונ (38%).
ישנם נצרות, אסלאם ודתות מסורתיות כמו וודו.

חלק גדול מהכלכלה מבוסס על שירותים ומסחר בנמל קוטונו. חקלאות חשובה גם היא. מגדלים שמן דקלים, כותנה וקאסאווה (שזה שורש לאכילה). יש להם גם נפט ומינרלים.

הנשיא נבחר ישירות על ידי העם. החוקה מוודאת זכויות כמו חופש דת וחופש העיתונות. בפרלמנט יש 83 נבחרים. לגיל 18 יש זכות להצבעה.