בננה ספליט הוא קינוח גלידה שמוגש על בננה חצויה לאורך. את הקינוח מסדרים בכלי מוארך שנקרא "סירה" (כלי ארוך לפתיחה). בין חצאי הבננה שמים כדורי גלידה בטעמים שוקולד, וניל ותות.
לכל כדור מוסיפים רוטב מתאים: רוטב אננס על הווניל, רוטב שוקולד על השוקולד ורוטב תות על התות. מקשטים בבוטנים קצוצים, קצפת ודובדבנים מסוכרים. במסורות שונות טעמי הגלידה משתנים: בדרום אמריקה לעיתים מחליפים את הווניל בריבת חלב (ממרח חלב וסוכר), ובאוסטרליה מחליפים את שלושת הטעמים בזיגוג קרמל ואבקת סוכר.
הקינוח הומצא ב-1904 על ידי דייוויד אוונס סטריקלר, רוקח (אדם שעובד בבית מרקחת) מפנסילבניה. בתחילת המאה ה-20 הוא מכר גלידה בבית המרקחת שלו לצד דברי מתיקה. למרות שהופיעו גרסאות דומות במקומות אחרים בארצות הברית, ארגון קמעונאי הגלידה הלאומי קבע שסטריקלר הוא המקור המוקדם ביותר. הקינוח נעשה פופולרי במיוחד לאחר שרשת וולגרינס בשיקגו אימצה אותו.
בעובדה צדדית, בהולנד שודרה תוכנית מתיחות וטלוויזיה בשם "בננה ספליט", בהנחיית ראלף ענבר.
בננה ספליט הוא קינוח גלידה שמוגש על בננה. הבננה חוצים לאורך. מגישים את הקינוח בכלי ארוך שנקרא סירה.
בתוך הבננה שמים כדורי גלידה בשלושה טעמים: שוקולד, וניל ותות. מעל כל כדור שופכים רוטב מתאים. שמים אננס על וניל, שוקולד על שוקולד ותות על תות. מקשטים בבוטנים קצוצים, קצפת ודובדבנים מסוכרים.
מקומות שונים עושים שינויים: בדרום אמריקה מחליפים את הווניל בריבת חלב. ריבת חלב היא ממרח עשוי חלב וסוכר. באוסטרליה מחליפים את כל הטעמים בקרמל ואבקת סוכר.
הקינוח הומצא בשנת 1904 על ידי דייוויד סטריקלר. סטריקלר היה רוקח. רוקח זה מי שעובד בבית מרקחת. אחר כך וולגרינס בשיקגו התחילו למכור את הקינוח, והוא הפך פופולרי.
עוד דבר מצחיק: בהולנד הייתה תוכנית טלוויזיה שנקראה "בננה ספליט".
תגובות גולשים