בנקאות אסלאמית

בנקאות אסלאמית נשענת על עקרונות השריעה (החוק הדתי האיסלאמי) שאוסרים גביית ריבית (תשלום נוסף על הלוואה). האידיאל הוא מערכת כלכלית נטולת ריבית.


הערכת שוק מעריכה שבנקאות אסלאמית מגלגלת כ־300 מיליארד דולר בשנה. הפוטנציאל מושך בנקים מערביים להתאים מוצרים לעקרונות אלה. דויטשה בנק, לדוגמה, הקים קרן השקעות של 2 מיליארד דולר המבוססת על כללים אלה. גם בנקים בינלאומיים אחרים פיתחו שירותים דומים, ובשווייץ נפתח בנק בשם "פייסל פייננס" שניתן להשתמש בו גם ללא־מוסלמים.

לבנקאות האסלאמית יש השפעה פוליטית. במצרים הוצעה חקיקה שנועדה לעזור לזוגות צעירים לקבל משכנתאות (הלוואות לרכישת דירה). בחוק היה סעיף שאפשר לגרש אנשים אם הם לא העמידו תשלומים, ונראה כי הוא מאפשר גביית ריבית. השייח' מוחמד סיד טנטאווי, ראש אל־אזהר, פסק שהחוק סותר את האסלאם. החוק עבר שינויים חוזרים ולבסוף לא עזר באמת לזוגות הצעירים.


מאז שנות הארבעים מנהלים חכמי דת מוסלמים דיון על הריבית המודרנית. דעת רובם היא שאין הבדל עקרוני בינה לבין הריבית שנאסרה בקוראן, והיא אסורה. יחד עם זאת חלק מהמלומדים טוענים שיש הבדל: האיסור בקוראן נועד בעיקר להגן על העניים מפני ניצול, ואילו הריבית המודרנית קשורה להשקעות וממלאת תפקיד בתנועה הכלכלית.

בנקאות אסלאמית אומרת לא לגבות ריבית. ריבית = תשלום נוסף על הלוואה. היא מבוססת על השריעה. השריעה = חוק דתי איסלאמי.


כל שנה בנקאות אסלאמית מגלגלת כ־300 מיליארד דולר. בנקים גדולים בעולם מתאימים את השירותים שלהם לכך. דויטשה בנק הקים קרן של שני מיליארד דולר לפי עקרונות אלה. בשווייץ נפתח בנק בשם פייסל פייננס. גם אנשים שאינם מוסלמים יכולים להשתמש בו.

במצרים רצו לעזור לזוגות צעירים עם משכנתאות. משכנתא = הלוואה לקניית דירה. בחוק היה סעיף שאפשר להוציא אנשים מהדירה אם לא שילמו. מנהיג דתי מאל־אזהר אמר שהחוק לא מתאים לאסלאם. החוק שונה ולבסוף לא עזר הרבה.


חכמי דת דנים בזה מאז שנות הארבעים. רבים אומרים שריבית אסורה. אחרים אומרים שיש הבדל בין הריבית הישנה לריבית המודרנית.