בעלי ארבע רגליים

בעלי ארבע רגליים (Tetrapoda) הם קבוצה של חולייתנים שהתפתחה מדגים בעלי סנפירים בשרניים. סנפירים בשרניים הם סנפירים עבים שמכילים עצמות ושרירים, והם מקור הגפה של הטטראפודים.

הקבוצה כוללת את רוב החולייתנים היבשתיים שיש להם ארבע גפיים, אך כמה מינים חזרו לסביבה הימית. לדוגמה, הלווייתנים ושושלות של זוחלים ימיים קדומים חזרו להתאים לגורל הימי. מצד אחר, מינים כמו נחשים וכמה לטאות ודו-חיים איבדו את רגליהם. גם ציפורים, עטלפים ופטרוזאורים המירו את הגפיים הקדמיות לכנפיים, ולכן הן לא משתמשות בהן ללכת.

ישנן שתי קבוצות עיקריות של בעלי ארבע רגליים. מאפיין מרכזי שלהם הוא גפיים במקום סנפירים: גפה שרירית שבה נמצאות עצמות, מפרקים ואצבעות ברורות.

הקבוצה התפתחה מדמויי בעלי ארבע גפיים (tetrapodomorphs). הנציגים הראשונים היו יחסית גדולים, באורך של כ-1, 2.5 מטרים. השלד העתיק ביותר שהתגלגל שייך לדבון השלישי ונמצא בגרינלנד. ממצאים דומים מהדבון הראשון והשני נמצאו באוסטרליה, אך אצלם האצבעות לא היו ברורות, ולכן הם מסווגים לעת עתה עם הדגים בעלי הסנפירים הבשרניים.

דוגמאות של בעלי ארבע רגליים שנראו בתמונות: צפרדע (Rana clamitans), צב ביצות אירופי, תוכי נזירי וסוריקטה.

בעלי ארבע רגליים (Tetrapoda) הם חיות עם עמוד שדרה וארבע רגליים. עמוד שדרה זהו עמוד העצמות בגב.

הן הגיעו מדגים שהיו להם סנפירים עבים. סנפירים עבים אלה הכילו עצמות ושרירים.

חלק מהחיות חזרו לים, כמו לווייתנים. חלקים אחרים איבדו רגליים, כמו נחשים. יש חיות שהפכו את הידיים לכנפיים, למשל עופות ועטלפים.

הראשונים בקבוצה היו גדולים, בערך מטר עד שניים וחצי. השלד הקדום ביותר נמצא בגרינלנד ושייך לדבון. ממצאים באוסטרליה מדבון מוקדם פחות ברורים כי אצלם לא נראו אצבעות בולטות.

כמה דוגמאות תמונות: צפרדע, צב, תוכי וסוריקטה.