בעלי התוספות הוא כינוי לכמה מאות תלמידי חכמים שכתבו תוספות, פירושים והערות, על כ־30 מסכתות בתלמוד הבבלי ועל פירוש רש"י. הם פעלו במאות ה־12 וה־13, כשמרביתם היו תלמידי חוגו של רש"י באשכנז ובצרפת, ומיעוטם באנגליה ובאיטליה. בהתחלה כתבו הערות קצרות על פירושו של רש"י, והערות אלו התרחבו עם הזמן והפכו לתוספות לתלמוד.
בבתי המדרש תלמידים וחכמים ישבו עם מוריהם, התווכחו ופלפלו על כלל המקורות. דרך לימודם דמתה לזו של האמוראים בבבל. הם רשמו חידושים ורעיונות מהדיונים ההלכתיים ושמרו אותם כקבצים. תלמידים נקבו בקובץ את שם בית המדרש ממנו הגיעו, ולכן הופיעו מספר קבצים הנושאים שמות מקומות.
התוכן שעסקו בו היה רחב. נוסף על התלמוד (אוסף הדיונים ההלכתיים), הם השוו בין התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, בדקו ברייתות (קטעי הלכה ישנים), תוספתות ומדרשי הלכה, ובחנו נוסחים שונים של הטקסט כדי לקבוע את הנוסח הנכון. מבחינת הגישה, המהרש"ל תיאר את עבודתם כמפעל פרשני הרמוניסטי, שמטרתו להרמוניזציה, למצוא הסברים שימנעו סתירות בתלמוד.
חוץ לתוספות על התלמוד, כתבו גם פירושים על התורה ופירושים על פירוש רש"י. בין הקבצים המודפסים נמצאים "דעת זקנים", "הדר זקנים" ו"מושב זקנים". קבצים רבים נשארו בכתבי יד, וחלקם נאסף והודפס בליקוטים כמו "תוספות השלם" על התורה והמגילות.
ישנו אוסף תשובות בשם "שו"ת בעלי התוספות". האוסף כולל 135 תשובות שייכות ל־39 מבעלי התוספות מפאתי אשכנז וצרפת.
מבתי המדרש של בעלי התוספות יצאה תנועת עלייה לארץ, שכונתה "עליית הרבנים מצרפת ומאנגליה". העלייה עוררה תגובה לאמצעי מסעות הצלב לשכנוע כוחות באירופה. בגל הראשון, בין 1209, 1211, עלו כ־300 תלמידי חכמים, בהם מנהיגים רוחניים כגון רבי שמשון משאנץ ורבי יהונתן מלוניל, שנקרא "הכהן הגדול, רבינו יונתן הכהן". הם התיישבו בעכו וייסדו בה בית מדרש על שיטתם.
עליות נוספות הגיעו מאירופה וחלקן התיישבו בירושלים. היישוב שם לא החזיק מעמד מטעמי כלכלה ואולי גם בשל החלשת הביצורים. בשנת 1244 כבש הצבא הממלוכי את ירושלים, והנוצרים והיהודים שנמצאו שם ברחו לשכם.
בעלי התוספות הם כמה מאות תלמידים חכמים. הם חיברו תוספות, פירושים והערות על התלמוד. התלמוד הוא ספר גדול של דיונים על חוקי התורה.
הם פעלו במאות ה־12 וה־13. רובם היו תלמידים של רש"י בצרפת וגרמניה. בתחילה כתבו הערות קצרות על רש"י. אחר כך ההערות גדלו והפכו לתוספות משורשרות על הטקסט.
בבתי המדרש הם למדו, דיברו ושאלו שאלות. הם כתבו חידושים ורעיונות מהשיעורים. לעתים הם עברו בין ישיבות והביאו איתם את חידושיהם. כך נוצרו קבצים של תוספות שכל אחד מהם קשור לבית מדרש מסוים.
הם בדקו גם טקסטים אחרים, כמו הברייתות (קטעי הלכה ישנים) ומדרשי הלכה. הם השוו נוסחים שונים כדי למצוא את הנוסח הנכון.
בעלי התוספות כתבו גם פירושים על התורה ועל פירוש רש"י לתורה. כמה פירושים נדפסו, וכמה נותרו בכתבי יד. חלק מהפירושים נאספו והודפסו בליקוטים.
נשמר אוסף תשובות בשם "שו"ת בעלי התוספות". באוסף יש 135 תשובות של 39 חכמים.
קבוצה גדולה מהם עלתה לארץ בין 1209 ל־1211. כ־300 תלמידים הגיעו. הם ישבו בעכו והקימו בית מדרש. מאוחר יותר עלו עוד קבוצות. ירושלים לא החזיקה מעמד. בשנת 1244 כבש הצבא הממלוכי את העיר, והיהודים ברחו לשכם.
תגובות גולשים