בעלי התוספות הם כמה מאות תלמידים חכמים. הם חיברו תוספות, פירושים והערות על התלמוד. התלמוד הוא ספר גדול של דיונים על חוקי התורה.
הם פעלו במאות ה־12 וה־13. רובם היו תלמידים של רש"י בצרפת וגרמניה. בתחילה כתבו הערות קצרות על רש"י. אחר כך ההערות גדלו והפכו לתוספות משורשרות על הטקסט.
בבתי המדרש הם למדו, דיברו ושאלו שאלות. הם כתבו חידושים ורעיונות מהשיעורים. לעתים הם עברו בין ישיבות והביאו איתם את חידושיהם. כך נוצרו קבצים של תוספות שכל אחד מהם קשור לבית מדרש מסוים.
הם בדקו גם טקסטים אחרים, כמו הברייתות (קטעי הלכה ישנים) ומדרשי הלכה. הם השוו נוסחים שונים כדי למצוא את הנוסח הנכון.
בעלי התוספות כתבו גם פירושים על התורה ועל פירוש רש"י לתורה. כמה פירושים נדפסו, וכמה נותרו בכתבי יד. חלק מהפירושים נאספו והודפסו בליקוטים.
נשמר אוסף תשובות בשם "שו"ת בעלי התוספות". באוסף יש 135 תשובות של 39 חכמים.
קבוצה גדולה מהם עלתה לארץ בין 1209 ל־1211. כ־300 תלמידים הגיעו. הם ישבו בעכו והקימו בית מדרש. מאוחר יותר עלו עוד קבוצות. ירושלים לא החזיקה מעמד. בשנת 1244 כבש הצבא הממלוכי את העיר, והיהודים ברחו לשכם.
הם פעלו במאות ה־12 וה־13. רובם היו תלמידים של רש"י בצרפת וגרמניה. בתחילה כתבו הערות קצרות על רש"י. אחר כך ההערות גדלו והפכו לתוספות משורשרות על הטקסט.
בבתי המדרש הם למדו, דיברו ושאלו שאלות. הם כתבו חידושים ורעיונות מהשיעורים. לעתים הם עברו בין ישיבות והביאו איתם את חידושיהם. כך נוצרו קבצים של תוספות שכל אחד מהם קשור לבית מדרש מסוים.
הם בדקו גם טקסטים אחרים, כמו הברייתות (קטעי הלכה ישנים) ומדרשי הלכה. הם השוו נוסחים שונים כדי למצוא את הנוסח הנכון.
בעלי התוספות כתבו גם פירושים על התורה ועל פירוש רש"י לתורה. כמה פירושים נדפסו, וכמה נותרו בכתבי יד. חלק מהפירושים נאספו והודפסו בליקוטים.
נשמר אוסף תשובות בשם "שו"ת בעלי התוספות". באוסף יש 135 תשובות של 39 חכמים.
קבוצה גדולה מהם עלתה לארץ בין 1209 ל־1211. כ־300 תלמידים הגיעו. הם ישבו בעכו והקימו בית מדרש. מאוחר יותר עלו עוד קבוצות. ירושלים לא החזיקה מעמד. בשנת 1244 כבש הצבא הממלוכי את העיר, והיהודים ברחו לשכם.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים