בעשא

בעשא בן אחיה היה המלך השלישי של ממלכת ישראל משבט יששכר. לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך בערך בשנים 906, 883 לפנה"ס; לפי הכרונולוגיה המחקרית הרשמית שנותיו משוערות ל-908, 885 לפנה"ס. בעשא עלה לשלטון לאחר שהרג את נדב בזמן המצור על העיר הפלשתית גבתון.

שתי תעודות בשם דומה לבעשא נמצאו באזור עמון: אוסטרקון מנהלי שמזכיר את השם "בעש[א]" ועוד אזכור בשמה של ממלכה עמונית בכתובות המתוארכות למאה ה-9 לפנה"ס.

בעשא ניסה להרחיב את גבולות ישראל דרומה לעבר יהודה. בימי שלטונו ייתכן שהוקם חיל הרכב, יחידת לחימה המבוססת על מרכבות סוסים, שנראה שסייעה לו במלחמות.

כאשר תקף בעשא את יהודה (בערך 886 לפנה"ס) הוא הצליח להביס זמנית את אסא מלך יהודה ולהתקדם עד רמה, כ-9 ק"מ מצפון לירושלים. בתגובה אסא פנה לסיוע בן-הדד מלך ארם דמשק, והארמים תקפו את ישראל מצפון. במתקפה זו כבשו הארמים שטחים נרחבים, מהר חוף הכנרת במזרח עד נהר הירמוך, ותפסו את רמות גלעד ובשן.

הפשיטה הארמית על הגליל תואמת לחורבן שנמצא בחפירות בדן ובחצור, ועל-פי המחקר היא פתח תקופה של התערבות ארמית בצפון עבר-הירדן. השתלטות ארם על הבשן והחורן חיזקה את שליטתה על דרכי מסחר חיוניות, והפכה אותם לאזור אסטרטגי ולמאגר תבואה חשוב.

אחרי המתקפה הארמית נחלש הלחץ הישראלי על יהודה, ובאותה שנה הוחלף בעשא על ידי בנו אלה. מעשיו של בעשא והמתקפה הארמית שינו את המפה הפוליטית באזור והפחיתו את כוחה של ישראל בצפון.

בעשא בן אחיה היה מלך ישראל משבט יששכר. הוא עלה לשלטון אחרי שהרג את נדב בעת המצור על העיר גבתון.

שמו של בעשא נמצא גם בכתובות עתיקות שנמצאו בעמון. זה מעיד שהוא היה דמות אמיתית בהיסטוריה.

בעשא ניסה להרחיב את ממלכתו כלפי דרום, לכיוון יהודה. הוא בנה צבא חזק. ייתכן שגם הקים חיל רכב, יחידה עם מרכבות וסוסים (כלומר כלי רכב נעים לקרב).

בערך בשנת 886 לפנה"ס תקף בעשא את יהודה והגיע עד רמה, כמעט 9 ק"מ מצפון לירושלים. מלך יהודה, אסא, ביקש עזרה מאת בן-הדד מלך ארם דמשק. הארמים תקפו אז את ישראל מצפון.

הארמים כיסו שטחים רחבים בצפון הארץ. הם תפסו אזורים חשובים כמו רמות גלעד ובשן. חפירות בחלקים מהגליל הראו סימני חורבן הקשורים לכך.

אחרי המתקפה נחלש הלחץ על יהודה. באותה שנה הוחלף בעשא על ידי בנו, אלה.