מְנַחֵם בֶּן גָּדִי שלט כמלך ישראל בשנים 747, 737 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה המסורתית. שמו "מנחם" הוא שם כנעני ותיעוד מוקדם שלו נמצא כבר בפפירוס ברוקלין מהמאה ה־17 לפנה"ס. "בן-גדי" יכול להתפרש כרמיזה לשיוך לשבט גד.
מנחם הגיע לשלטון אחרי שרצח את קודמו, שלום בן יבש, אבל הצליח לשמור על שלטונו זמן יחסית רב, כעשר שנים. בתקופתו ממלכת ישראל נאלצה לשלם מס לאימפריה האשורית. עניין התשלום הזה מופיע גם באנאלים האשוריים, שם שמו של מנחם מתועד בצורת האותיות האשוריות (למשל me-ni-ḫi-im-me).
החלטתו לשלם מס נבעה, לפי האפשרויות שהוזכרו, ממצב מדיני חלש של ישראל ומאיומים חיצוניים. במקרא מצוין גודל המס: 1,000 ככר כסף = 3,000,000 שקל כסף (בהנחה שיש 3,000 שקל בככר). נוסף לכך נרשם כי כל "גיבור חיל", כלומר אזרח חופשי בעל רכוש וחייב בשירות צבאי, שילם 50 שקלים. משם נובע חישוב שמדבר על כ־60,000 "גיבורי חיל" כאוכלוסייה החזקה כלכלית באותה תקופה.
ממצאים ארכאולוגיים בשומרון תואמים את התקופה. בחפירות נמצאו ב־1910 בערך 75 חרסים (אוסטרקונים), ו־63 מהם כתובים בעברית בכתב עתיק. הכתובות הן חשבונות למשלוחי יין ושמן שנשלחו לבית המלך, כנראה כמס. חוקרים כמו יגאל ידין הציעו לקשור חרסים אלה למנחם. חיים תדמור ציין שהקשר כרונולוגי אפשרי.
מנחם נשאר נאמן לאשור עד סוף ימיו. אחרי מותו השושלת שלו לא האריכה ימים: בנו פקחיה מלך זמן קצר (שנתיים לפי המסורת) ונרצח על ידי פקח בן רמליהו, שנקט מדיניות אנטי-אשורית.
מנחם בן גדי היה מלך ישראל לפני כ־2,700 שנים (747, 737 לפנה"ס). שמו "מנחם" מצביע על נחמה והשם נרשם גם בכתבים עתיקים.
מנחם עלה לשלטון אחרי שהרג את המלך שלפניו. הוא שלט כעשר שנים. בזמן שלו ישראל שילמה מס לאימפריה הגדולה אשור. המלך האשורי תגלת־פלאסר השלישי מוזכר בקשר לכך.
בחפירות בשומרון נמצאו חרסים עם כתובות על משלוחי יין ושמן. אלה כנראה היו חשבונות של מס שנשלח לבית המלך. חוקרים קישרו את הממצאים האלה לתקופת מנחם.
מנחם נשאר ברית עם אשור עד מותו. בנו פקחיה מלך מעט ונרצח, ומלך אחר בשם פקח בן רמליהו החל מדיניות שונה.
תגובות גולשים