בקאו

בקאו היא עיר במרכז-מערב חבל מולדובה (אזור ברומניה), למרגלות הקרפטים המזרחיים (רכס הרים). העיר שוכנת על גדות הנהר ביסטריצה, שנשפך לסירט כ־8 ק"מ מדרום לה. היא בירת המחוז (county) בקאו ואוכלוסייתה מונה כ־210,469 תושבים. מעבר גימש מקשר את העיר עם טרנסילבניה. בעבר פעלה בה קהילה יהודית גדולה; כיום יש בעיר 118 יהודים ושני בתי כנסת. בקאו היא גם מרכז של המיעוט ההונגרי צ'אנגו.

יש מספר תיאוריות לגבי מקור השם. ההיסטוריון ניקולאיה יורגה תומך במקור הונגרי. הביטוי הרומני "Și-a găsit Bacăul" מקושר למילה הונגרית דומה, bakó, שמשמעותה "תליין" (hangman) ומורכבות עמדה באגדות מקומיות. חוקרים כמו צ'יהק וגוסטב וייגאנד גם תמכו במקור הונגרי. בסוף המאה ה־19 נפוצה אגדה על הונגרי בשם באקו שהשאיר חותם בשם המקום.
יש גם השערות שמקור השם סלאבי, מהמילה הפרוטו־סלאבית bik שמשמעה "שור" או "פר". שמות דומים הופיעו גם בגרמנית, הונגרית וטורקית. ב־6 במרץ 1943 המרשל יון אנטונסקו הציע לשנות את השם ל"גורה ביסטריציי" ("שפך הביסטריצה"), אך העירייה דחתה את ההצעה.

נמצאו שרידים של יישוב במרכז העיר מהמאה ה־6 וה־7, על חורבות יישוב מהמאה ה־4. כלי חרס עם צלבים מצביעים על קהילה נוצרית מוקדמת. במאות ה־10, 12 שלטו באזור הקומנים והפצ'נגים, ומתיישבים זרים שיחקו תפקיד בהתפתחות היישוב. ממצאים ארכאולוגיים מעידים על נוכחות הונגרית בסביבות המאה ה־15, ואילו קרמיקה מהמאות ה־14 מזכירה קשרים עם מתיישבים גרמניים.
האזכור הראשון בכתובים הוא ב־1408, בימיו של אלכסנדרו הטוב. בקאו הייתה חלק מנסיכות מולדובה תחת חסות עות'מאנית ששילמה מיסים. העיר ישבה על דרך מסחר חשובה, זכתה לתנופה כלכלית מהמאה ה־16, ואז חלה דעיכה במאה ה־17. במאות ה־17 וה־18 היא שימשה כמושב בישופים. במלחמה העות'מאנית‑רוסית (1768, 1774) ניזוקה העיר קשות. החל מהמאה ה־18 התגבשה בה קהילה יהודית.

בעבר פעלה בעיר קהילה יהודית גדולה עם 22 בתי כנסת. כיום נותרו בעיר 118 יהודים ושני בתי כנסת.

נמל התעופה הבין־לאומי ג'ורג'ה אנסקו נמצא כ־5 ק"מ ממערב לעיר. הנמל משרת חברות אזרחיות וגם את חיל האוויר הרומני. באוקטובר 2024 נעשה שימוש בנמל כדי להחזיר לישראל קבוצת אנשים (הטקסט מציין החזרה לישראל של חוגגי הקיבוץ באומן). מרכז בקרת התעבורה האווירית של בקאו הוא מהעמוסים באירופה. הוא מטפל בטיסות מעבר בין המזרח התיכון, דרום אסיה ואירופה.
תחנת הרכבת של בקאו היא אחת העמוסות ברומניה, ונחשבת תחנת מעבר חשובה לרכבות בינלאומיות מאוקראינה, רוסיה ובולגריה. לעיר גישה לכביש DN2 (E85), שמוביל לבוקרשט ולערים בצפון כמו סוצ'בה ויאשי. הכביש האירופי E574 מקשר לטרנסילבניה ולבראשוב. בעתיד יעבור בסביבה גם הכביש המהיר A7, ומאז 2020 הוא מצטלב עם מעקף באקו (Centura Bacău).

בקאו היא עיר ברומניה, במרכז‑מערב חבל מולדובה (אזור במדינה). היא ליד הרים שנקראים הקרפטים המזרחיים. הנהר ביסטריצה זורם דרך העיר ונשפך לסירט, כ־8 ק"מ דרומה. בעיר גרים כ־210,469 אנשים. בקאו היא בירת המחוז (county).

יש כמה רעיונות לשם. אחד מהם אומר שהשם מגיע מהמילה ההונגרית bakó, שפירושה "תליין" (אדם שמרצה עונש). לפי אגדה, אדם בשם באקו קשור לשם. יש גם הסבר סלאבי: מילת מקור שמשמעותה "שור". ב־1943 ניסו לשנות את השם, אבל זה לא התקבל.

נמצאו סיבות לישוב כאן כבר במאות ה־6 וה־7. היו כאן שאריות גם מהמאה ה־4. נמצאו כלים עם צלבים, שמעידים על נוצרים במקום. באזור שלטו עם־העם קומנים ופצ'נגים (שבטים). במאות הבאות הגיעו גם מתיישבים הונגרים וגרמנים. העיר נזכרת לראשונה ב־1408. היא גדלה בגלל מסחר, והייתה חלק מנסיכות מולדובה. במלחמות במאה ה־18 העיר ניזוקה. מהמאה ה־18 הייתה כאן גם קהילה יהודית.

פעם הייתה בעיר קהילה יהודית גדולה עם 22 בתי כנסת. היום נשארו בה 118 יהודים ושני בתי כנסת.

נמל התעופה ג'ורג'ה אנסקו נמצא כ־5 ק"מ מהעיר. הנמל משמש מטוסים אזרחיים וגם את חיל האוויר. מרכז בקרת הטיסות בעיר מטפל בטיסות רבות שעוברות מאסיה לאירופה. תחנת הרכבת עמוסה ונוסעת בין מדינות כמו אוקראינה ורוסיה. דרך חשובה היא DN2 (E85), שמובילה לבוקרשט. עוד כביש חשוב הוא E574, שמתחבר לטרנסילבניה.