סירטאקי

סירטאקי (ביוונית: συρτάκι) הוא ריקוד יווני שנוצר ב-1964 עבור הסרט זורבה היווני, לכן נקרא גם "הריקוד של זורבה". הוא נהפך לפופולרי מאד ביוון. המוזיקה והריקוד הם מקרה לא שגרתי שבו יצירה של מלחין וכוריאוגרף הפכה למסורת עממית.


השם נגזר מהמילה היוונית סירטוס, שפירושה במקור "מושך" או "מוביל" בריקוד. זהו קשר ישיר לצורת התנועה בריקוד.


הסירטאקי מזכיר בתנועותיו חלק מהריקוד הטורקי זייבק (ריקוד מטורקיה). הוא למעשה שילוב של סירטוס והריקוד חסאפיקו (סוג ריקוד יווני), כשהוא מאחד גירסאות איטיות ומהירות. הריקוד מתחיל בקצב איטי ותנועות חלקות. בהדרגה הקצב מואץ ומופיעות קפיצות ודילוגים.

במונחי מקצב, החלק ההתחלתי נשאר ב־4/4, ובחלק המהיר דופק המוזיקה עובר ל־2/4. הרקדנים עומדים בשורה או במעגל, אוחזים בכתפיים של השכנים ומסתכלים ימינה. הרקדן הימני ביותר מנהיג את השורה. אפשר גם לרקוד סולו, עם ידיים פתוחות ותנועות רגליים מתאימות.


המלחין מיקיס תאודוראקיס חיבר את המוזיקה לסרט. הוא נשאב משתי מקורות מרכזיים: מנגינה מסורתית כרתית בשם Armenohorianos syrtos, שהוקלטה על ידי גיאורגיוס קוטסורליס ב־1949, 1950, ומהקצבים האיטיים והמהירים של החסאפיקו. תאודוראקיס שילב את המלים האלה עם כלי כמו הבוזוקי (כלי מיתר יווני) ועם השפעות של סגנון הרבטיקו ונגנים יוניים שהושפעו מהמקאם הטורקי.

סירטאקי (ביוונית: συρτάκι) הוא ריקוד יווני שנעשה ב־1964 לסרט זורבה היווני. בגלל זה קוראים לו גם "הריקוד של זורבה".


השם מגיע מהמילה סירטוס. סירטוס הוא סוג ריקוד. המילה אומרת "מושך" או "מוביל".


הסירטאקי משלב תנועות רכות ואטיות שמתאיצות בהדרגה. בהתחלה הקצב איטי, ואז הוא הופך למהיר. בתחילת הריקוד המוסיקה נשמעת ב־4/4. בחלק המהיר הקצב עובר ל־2/4. הרקדנים בדרך כלל עומדים בשורה או במעגל. הם אוחזים בכתפיים של השכנים. הרקדן הימני ביותר מוביל את כל השורה. אפשר גם לרקוד לבד, עם ידיים פתוחות.


המנגינה לסרט הולחנה על ידי מיקיס תאודוראקיס. הוא השתמש במנגינה מסורתית מכרתים שנקראת Armenohorianos syrtos. המנגינה הזאת הוקלטה על ידי נגן לאוטה (כלי מיתר כפרי) בשם גיאורגיוס קוטסורליס ב־1949, 1950. אחרי שנים תאודוראקיס שילב את המנגינה הזו עם קצבי חסאפיקו וכלי כמו הבוזוקי, שהוא כלי מיתר יווני.