בקע סרעפתי

בקע סרעפתי הוא מצב שבו חלק מאברי הבטן נכנסים אל חלל החזה. הדבר נגרם מפגם או מהתרחבות בפתח הסרעפת, השריר שמפריד בין החזה לבטן. הוושט (הצינור המחבר בין הפה לקיבה) עובר דרך פתח זה, ולכן הבקע מאפשר לעיתים לקיבה או לחלקים אחרים של הבטן לעלות לחזה.

המצב נפוץ יחסית. מעריכים שכ-10% מהמבוגרים בארצות הברית סובלים מפגם כזה.



בסוג זה הפתח רחב או חלש, אך לא קרוע. חלקו התחתון של הוושט וחלק עליון של הקיבה גולשים לתוך החזה. נקודת המפגש בין הוושט לקיבה נמצאת בחזה במקום בבטן. סוג זה נקרא "גולש" כי החיבור נע פנימה והחוצה. זהו הסוג השכיח ביותר, כ-95% מהמקרים. לרוב הוא אינו גורם לתלונות. מעל 70% מהאנשים מעל גיל 70 מצויים עם מצב זה, שהוא לעתים הרחבה טבעית של הפתח.

הגלישה מוסברת על ידי שינויי לחצים בין הבטן לבית החזה, למשל בלחץ השלילי בזמן שאיפה. במקרים רבים הקיבה חוזרת לבטן כאשר לחץ הבית החזה משתנה או במצב עמידה.


בסוג זה יש פגם מקומי בפתח. יחד עם הוושט עלול לחדור לחלל החזה גם צפק (הקרום שמקיף את איברי הבטן) וחלק מהקיבה. נקודת המפגש בין הוושט לקיבה נשארת בבטן, אך חלק מהקיבה עולה. לעתים הקיבה יכולה להסתובב על צירה ולהימצא במצב הפוך בתוך החזה.


בסוג זה גם הקיבה גולשת וגם נקודת המפגש עולה לחזה. יש כאן שילוב של הסיכונים משני הסוגים.


במקרים גדולים יותר עוברים דרך הפתח גם איברי בטן נוספים, כמו חלקים מהמעי הגס ואפילו הטחול.


בדרך כלל בקע גולש אינו סימפטומטי. אם יש סימפטומים הם נובעים לרוב מהרפלוקס של תוכן חומצי מהקיבה אל הוושט. רפלוקס זה גורם לצרבת ולפגיעה ברקמת הוושט.

במקרים של סוגים 2, 4 עלולים להופיע כאבים אחרי ארוחה, תחושת שובע מוקדמת, קושי לנשום בזמן האכילה או אחריה, וכאב קל בבליעה. כיס הקיבה עלול להיחסם או להסתובב על צירו (volvulus), מה שעלול לפגוע באספקת הדם שלו. פגיעה בדם עלולה לגרום לכיבים ואפילו לדימום.


האבחנה נעשית על ידי צילום רנטגן ובייחוד על ידי צילום מערכת העיכול לאחר בליעת חומר בריום. בדיקה זו מראה את מעבר הבריום במערכת העיכול ומחשיפה פגמים במיקום הקיבה והוושט. גסטרוסקופיה (החדרת צינור עם מצלמה דרך הפה) מאפשרת לראות את פנים הוושט והקיבה ולהעריך נגעים או פגיעה ברקמות.


הטיפול תלוי בסוג הבקע ובתלונות החולה. בבקע גולש ללא תסמינים אין צורך בטיפול. אם מופיע רפלוקס יומלץ על טיפול שמרני כולל שינויי הרגלים, כמו הרזיה, ותרופות נגד חומצה. אם טיפול זה נכשל, יש לשקול ניתוח כדי למנוע נזק בלתי הפיך לוושט.

בכל שאר סוגי הבקע מומלץ בדרך כלל טיפול ניתוחי. זאת בגלל הסיכון לחסימה, לסיבוכים של אספקת דם וכאבים שיכולים להיגרם בעתיד.

בקע סרעפתי קורה כשהקיבה או חלק מהבטן עוברים אל החזה. זה קורה דרך חור בסרעפת. סרעפת הוא השריר שמפריד בין החזה לבטן.



בסוג זה החור גדול או רופף. חלק מהוושט וחלק הקיבה גולשים לחזה ונפתחים חזרה. זהו הסוג הנפוץ ביותר. רבים מבוגרים מעל גיל 70 יש להם אותו.


כאן יש פגם קטן יותר שמאפשר גם צפק (קרום שמכסה את איברי הבטן) וחלק מהקיבה לעלות לחזה. נקודת המפגש בין הוושט לקיבה נשארת בבטן.


זה שילוב של סוג 1 וסוג 2. גם הקיבה גולשת וגם נקודת המפגש עולה.


במקרים גדולים עוברים גם איברים אחרים של הבטן אל החזה, כמו חלק מהמעי.


לפעמים אין סימפטומים. אם יש, זה בדרך כלל צרבת. צרבת היא תחושת שריפה בחזה, שהיא בגלל חומץ הקיבה שעולה לוושט. בסוגים האחרים יכול להיות כאב אחרי אכילה, תחושת מלאות מוקדמת, וקושי לנשום בזמן האוכל. הקיבה עלולה להיסתם או להסתובב, וזה עלול לפגוע בדם שלה ולגרום לכיבים או לדימום.


האבחון נעשה בעזרת צילום רנטגן או צילום לאחר שתייה של בריום. בריום הוא חומר שמראה את מסלול האוכל בצילום. אפשר גם להכניס צינור עם מצלמה דרך הפה (גסטרוסקופיה) כדי לראות את הוושט והקיבה.

אם אין תסמינים בבקע הגולש, לא מטפלים. אם יש צרבת נותנים תרופות ושינויי הרגלים, כמו ירידה במשקל. אם זה לא עוזר או שמדובר בסוגים אחרים, עושים ניתוח לתקן את הבקע.