בראט היא עיר בדרום-מרכז אלבניה, כ-50 ק"מ מהים האדריאטי, על נהר אוסום. היא בנויה בלב הרים, בגובה של 58 מטר מעל פני הים. במרכז העיר ניצבת מצודה עתיקה על צוק. האקלים ים תיכוני, קייצים חמים וחורפים גשומים. ב-2006 חיו בעיר כ-65,500 תושבים, ביניהם נוצרים אורתודוקסים ומוסלמים. ב-2008 הוכרה העיר כאתר מורשת עולמית, בעיקר בזכות המצודה, כנסיותיה, מסגדיה ובתיה העות'מאניים השמורים היטב.
האתר מיושב מאז תקופת האבן החדשה (כ-2600, 1800 לפנה"ס). נמצאו חרסים מהמאה ה-7, 6 לפנה"ס, והמושבות הראשונות היו של אילירים. לפי מקורות עתיקים נקשרה למקום גם אגדה על אורסטיאדה. המצודה נשמרה ובוצרה מהמאה ה-4 לפנה"ס. יישובים בסביבה כינו אותו בשם אלבאנורום על ידי הרומאים.
במאה ה-4 נכללה העיר באימפריה הביזנטית. בראט סבלה מהתקפות סלאביות, ובימי הביניים נשלטה תקופות על־ידי בולגרים, ביזנטים וסרבים. השם בראט נגזר מהשם הבולגרי "בלגראד", "העיר הלבנה". רוב הביצורים הנראים היום שייכים לתקופה הימי־ביניימית.
העיר נכבשה ב-1417 בידי העות'מאנים. מהמאה ה-16 היא חזרה לשגשג. בתקופה העות'מאנית פעלו בה הציירים אונופרי ובנו ניקולה. ציוריו של אונופרי מעטרים כמה כנסיות במצודה. בראט נהנתה מסובלנות דתית במשק הבית העות'מאני, והתפתחה מחוץ לחומות עם שלושה רובעים מסורתיים: הקאלה (המצודה), מאנגאלם וגוריצה. במאה ה-17 היא הייתה מהערים הגדולות באלבניה.
במאה ה-19 התחזקו תנועות לאומיות אלבניות. רעידת אדמה ב-1851 הרסה חלק מהמבנים. בתחילת המאה ה-20 הייתה תעשייה מקומית רחבה, וב-1922 הוכרה עצמאות הכנסייה האורתודוקסית האלבנית. בנובמבר 1944 הוכרזה בראט כבירה זמנית של המדינה. מהמאמצים לשמר העיר מתחילת המאה ה-20 הובילו להגנה ולשיפוצים, וב-2008 סביבה הוכרה על ידי אונסק"ו.
המצודה (קאלה) יושבת על צוק תלול בצפון הנהר. האתר היה מיושב מאז האלף ה-3 לפנה"ס, אך המצודה הוקמה במאה ה-4 לפנה"ס. היא עוצבה כמשולש ובחומותיה 24 מגדלים ושערים. במתחם היו בעבר כ-20 כנסיות ביזנטיות, אך שרדו רק חלק מהן. אחד הכנסיות הפך למוזיאון אונופרי, שבו שמורים איקונין, תמונות קדושים, של אונופרי ובנו ניקולה. כיום מתגוררות בתוך המתחם כ-200 משפחות שמפרנסות את עצמן מתיירות וממכירת עבודות רקמה.
לאחר הכיבוש העות'מאני נבנו בעיר כמה מסגדים חשובים מהמאה ה-15 ועד ה-19, ביניהם המסגד הסולטאני וה"מסגד האדום". גשר גוריצה, שנבנה לראשונה ב-1780, הוא גשר לבנים מסורתי מעל הנהר. רוב בתי העיר הנותרים הם מהמאה ה-17 עד ה-19; אחרי רעידת 1851 שיקמו את הקומות העליונות מעץ. חלונות גדולים בבניינים העניקו לעיר את הכינוי "עיר אלף החלונות". מאז 2018 פועל מוזיאון שמוקדש לקהילה היהודית בעיר.
בבראט נמצאו שני קודקסים של חלקים מהברית החדשה, כתובים ביוונית עתיקה. הראשון, מהמאה ה-6, נקרא "קודקס בראט הסגול" בגלל דיו אדומה. השני, מהמאה ה-9, נקרא "הקודקס המוזהב". שניהם נחשבים ליצירות מופת ולהם מעמד מיוחס ברשימות אונסק"ו. הקודקסים נתגלו בכנסייה במצודה ומשמרים היום בארכיון הלאומי בטירנה.
בראט היא עיר יפה באלבניה. היא קרובה לים האדריאטי. הנהר אוסום זורם בה. על צוק בעיר עומדת מצודה עתיקה. המצודה היא מבצר גדול על גבעה.
אנשים חיו כאן כבר לפני אלפי שנים. רומים, ביזנטים ועמים אחרים באו לגור במקום. ב-1417 הגיעו העות'מאנים. מאז נבנו בעיר כנסיות ומסגדים. ב-1851 הייתה רעידת אדמה. אחרי זה בנו את הקומות העליונות של הבתים מעץ.
המצודה קמה במאה ה-4 לפנה"ס. בחומותיה יש מגדלים ושערים. פעם היו בה כ-20 כנסיות. היום יש מוזיאון עם ציורים של אונופרי. אונופרי הוא צייר מפורסם. "ורוד אונופרי" הוא צבע מיוחד שהוא השתמש בו.
יש בעיר גם מסגדים ישנים, כמו המסגד הסולטאני. גשר גוריצה הוא גשר לבנים ישן מעל הנהר. הבתים המסורתיים נבנו בין המאות ה-17 ל-19. הם ידועים בחלונות הגדולים שלהם. בעיר פועל מוזיאון על הקהילה היהודית מאז 2018.
בבראט נמצאו שני ספרים עתיקים (קודקסים) עם חלקים מהברית החדשה. אחד מהמאה ה-6 והשני מהמאה ה-9. הם כתובים ביוונית עתיקה והם שמורים היום בארכיון בטירנה.
תגובות גולשים