טירה

טירה היא מבנה מגורים גדול ומבוצר שהיה נפוץ באירופה בימי הביניים. היא שונה מארמון כי היא מבוצרת ומשמשת להגנה, ושונה ממבצר כי הייתה מיועדת גם למגורי האצולה.

המילה העברית "טירה" מופיעה במקרא. המילה האנגלית Castle נובעת מהלטינית castrum, "מקום מבוצר".

הטירות נבנו במאה ה-9, כשהאצילים המקומיים חיפשו דרך לשלוט בשטחים ולגונן עליהם. בתחילה השתמשו בחומרים קלים כמו עץ ואדמה. במהרה חיזקו את הטירות באבן כדי לעמוד בהתקפות.

באמצע ימי הביניים עוצבו הטירות באופן מדעי יותר: הוסיפו מגדלים וצריחים כדי לאפשר "אש אגפית", ירי מצדדים לכיסוי החומות. פותחה גם ההגנה הקונצנטרית, כלומר כמה טבעות חומה אחת בתוך השנייה.

טירות רבות הוקמו על גבעה מלאכותית שנקראת Motte, כדי להקשות על הגישה. סביבן חפיר, תעלה עמוקה, שלפעמים מולאה מים.

המצודה (מגדל עוז) היא המבנה המבוצר ביותר בתוך הטירה. שם התגוררו בעל הטירה ובני ביתו. אם נפגעו יתר ההגנות, התושבים התבצרו במצודה.

החצר הפנימית (Bailey) הכילה אורוות, בתי מלאכה, מחסנים ומקור מים. שם ישבו חיילים ומשרתים.

החומה הייתה גבוהה ועבה כדי להרתיע אוכלוסיות תוקפות. על החומה היו שבילי הליכה, שינות וצריחים כעמדות ירי ותצפית. מאוחר יותר נוספו חרכי ירי לקשתים.

שער הכניסה היה הנקודה החלשה. לכן בנו מעליו מגדלים, שער מתרומם ופיתוחים כמו הברביקן, מבנה מבוצר מחוץ לשער.

מקור הטירות קשור לפריצת דרכם של אצילים לאחר קריסת האימפריה הקרולינגית. האצילים קיבלו אדמות בתמורה לשירות צבאי ולביצוע שמירה. הם בנו טירות כדי לשלוט ולגונן על איכריהם.

במאה ה-11 עלה מספר הטירות במהירות, במיוחד באנגליה ובצרפת. במאות ה-12 וה-13 שונו העיצובים: מגדלים עגולים, צריחים עם חרכי ירי ועיצובים שנלמדו במסעות הצלב.

המסדרים הצלבניים בנו טירות חזקות במזרח התיכון, כגון קראק דה שבלייה. טירות אלו השתמשו בהגנה קונצנטרית ובאלמנטים מיוחדים בשער.

מאמצע המאה ה-13 הופיע אבק השרפה (אמצעי לחימית), ואחריו התפתחו תותחים חזקים במאה ה-15. התותחים יכלו לפרוץ חומות אבן, ולכן התחילו לבנות חומות עבות יותר וצורות עגולות כדי לפזר מכות תותח.

בהדרגה הפסיקו לבנות טירות הגנתיות. אחוזות וארמונות נבנו למגורים יוקרתיים. מאמצע המאה ה-18 חזרה האופנה להתחייה הגותית, ובנו טירות מדומות כמו נוישוונשטיין, שנראות עתיקות אך פנימייתן מודרנית.

הטירה שימשה גם כמרכז שלטוני ומנהלי. האציל שפט, מינה נציגים וטיפח אמנים ובעלי מלאכה בחצרו. כך הטירה הייתה גם מוקד תרבותי.

טירה היא בית גדול ומבוצר. אנשים עשו בה קירות גבוהים כדי להגן.

המילה Castle מגיעה מהמילה הלטינית castrum. היא אומרת "מקום מבוצר".

טירות נבנו באירופה בימי הביניים. אצילים בנו אותן כדי לשלוט בשטח ולהגן על האנשים.

רבים בנו את הטירה על גבעה שנקראת Motte. סביב הגבעה הייתה תעלה עמוקה. התעלה נקראת חפיר.

המצודה היא המגדל החזק במרכז. שם יכלו להתבצר אם היו בסכנה.

בחצר היו סוסים, בתי מלאכה ומחסנים. הייתה שם גם באר למים.

החומה גבוהה ועבה. עליה הלכו השומרים וירהו על התוקפים.

הכניסה הייתה מוגנת היטב. מעליה בנו מגדלים ושער מתרומם.

אחרי נפילת אימפריות, אצילים קיבלו אדמות ובנו טירות. בטירות נהגו לחיות, לשפוט ולעבוד.

מאוחר יותר הופיע אבק השרפה. זה אפשר לבנות תותחים. התותחים פגעו בחומות, ולכן שינו את הבנייה.

לאחר זמן רב בנו אחוזות וארמונות במקום טירות. במאה ה-18 בנו גם טירות שעשויות רק לקישוט.