ברברים (קבוצה אתנית)

בֶּרְבֵּרִים (בשפתם: אימאזיע'ן, שפירושו "בני חורין") הם התושבים הילידים של צפון אפריקה. הם חיים בשטחים שבין מדבר סהרה, מצרים והאוקיינוס האטלנטי. רבות מהאוכלוסיות במרוקו, אלג'יריה ולוב הן בעלות שורש ברברי. רובם מוסלמים סונים מאז הכיבוש הערבי, והשפות שלהם שייכות לקבוצת השפות הברבריות במשפחת האפרו-אסייתית. רבים מהם גם דוברים ניבים מקומיים של ערבית.

המלה "ברברים" אינה שמם העצמי. זוהי מילה זרה ומעליבה שנשאה במשך דורות. בשפתם הם קוראים לעצמם "אימאזיע'ן". חלק מהחוקרים והקהילות מעדיפים להשתמש בשם זה.

יש מסורות רבות לגבי מוצאם. חלקן ייחסו להם מוצא מקהילות עתיקות כמו הפלשתים, חם (בן נוח) או שבטים ערבים. מבין המקורות ההיסטוריים קיימת שונות רבה, וההיסטוריונים המודרניים נוטים לחשוב שהמסורות האלה אינן חד־משמעיות.

מחקרים גנטיים מראים שרוב הברברים הם צאצאי אוכלוסיות פרה־היסטוריות של צפון אפריקה. לאורך ההיסטוריה הם ספגו גם השפעות גנטיות מהמגע עם קבוצות אחרות, כמו פיניקים, ערבים ובדואים.

הקשר בין ברברים למצרים העתיקה מתועד כבר לפני אלפי שנים. במאות ה־3, 4 לפני הספירה התארגנו שבטים לפדרציות, ובשנת 202 לפנה"ס הוקמה ממלכת נומידיה שהשאירה חותם חשוב באזור.

עם הכיבוש הערבי במאה ה־7 חלק מהברברים התאסלם. יחד עם זאת היו מרידות רבות נגד הממשל הערבי, והתגבשו בתוכם תנועות דתיות ופוליטיות שונות (כמו האיבאדים). בשנים שלאחר מכן קמו שושלות ברבריות חזקות, כגון אל-מוראביטים והאל-מוואחידים, והשפעתן הגיעה עד לאנדלוסיה (ספרד המוסלמית).

בתקופה הקולוניאלית הברברים מהרי האטלס ונגב הראו התנגדות חריפה לכיבוש הצרפתי־ספרדי. במאה ה־20 חלקם שיחקו תפקיד במאבקי העצמאות. לאחר העצמאות נתקלו קבוצות ברבריות, ובעיקר הקאבילים באלג'יריה, בקשיים של הכרה תרבותית ושפתית. בשנות ה־80 נקשרו מחאות הקאבילים ל"אביב הברברי" (1980) ולהם נלווה גל של מחאות ואלימות בשנים 1998 ו‑2001. במאה ה־21 נרשמו הישגים מסוימים, כמו הכרת הברברית כשפה רשמית במרוקו ב־2011, וגם הכרה באלג'יריה במידה מסוימת.

הערכת מספר הברברים בעייתית בגלל ערביזציה, תהליך שבו משפחות ברבריות נטמעו בתרבות הערבית. לפי הגדרות שמבוססות גם על דיבור בשפות ברבריות, כ־50% מאוכלוסיית מרוקו ו‑33% מאוכלוסיית אלג'יריה נחשבים לברבריים. קיימים קהילות קטנות בלוב, תוניסיה, מצרים ומאוריטניה, ופזורה גדולה באירופה. קיימת גם אוכלוסיית טוארג משמעותית במאלי וניז'ר.

הברברים נחלקים לקבוצות אזוריות רבות, כגון הקאבילים בצפון אלג'יריה והטוארג בסהרה. לכל קבוצה דיאלקט (ניב) משלה, לבוש טיפוסי, ומסורות מוסיקליות ואומנותיות משלה.

החברה הברברית הייתה מסורתית שבטית ולעיתים נוודית, כאשר גברים מטפלים בבעלי החיים ונשים בעבודת הבית ובמלאכות יד. יש מסורת אריגת שטיחים ייחודית לכל אזור. גם תפקידים נשיים בולטים מופיעים בסיפוריהם ההיסטוריים, אם כי היום ההנהגה השבטית היא לרוב גברית.

המטבח משתנה לפי אזור. מאכלים מרכזיים כוללים קוסקוס וטאג'ין, שהם מנות מקומיות המוכרות בכל צפון אפריקה.

למוזיקה הברברית סגנונות אזוריים שונים. כלי נגינה נפוצים הם תופים (כגון הבנדיר) ולוטות (גומברה). קיימות מוזיקה כפרית, טקסית ומקצועית. מוזיקת קביליה הייתה אהודה גם בצרפת.

הלוח הברברי כולל 12 חודשים, 365 ימים ושנה מעוברת כל ארבע שנים. ראש השנה הברברי נחגג ב‑14 בינואר. במאה ה־20 החלו לשייך ללוח שנת התחלה לפי פרעה שישק, 950 לפני הספירה, וכך נוצרה ספירה מקומית.

יהודים חיו בקהילות כפריות ובשבטים ברבריים. הם עסקו במלאכה ובמסחר והיו תחת חסות שבטית. במאה ה־20 רבים עלו לישראל או היגרו לאירופה בגלל גורמים פוליטיים וכלכליים.

ברברים (שׂמם בשפתם: אימאזיע'ן, כלומר "בני חורין") הם תושבי צפון אפריקה העתיקים. הם חיים בין מדבר סהרה, מצרים והאוקיינוס האטלנטי. רובם מוסלמים מאז כיבוש הערבים. הם מדברים שפות ברבריות ושפות ערביות גם כן.

המלה "ברברים" לא הייתה השם שלהם. הם קוראים לעצמם אימאזיע'ן. המילה "ברברים" הגיעה משפות זרות.

יש סיפורים שונים על המקור שלהם. היסטוריונים מודרניים אומרים שקשה לדעת בוודאות מה המקור המדויק.

מדענים שבודקים דנ"א חושבים שהברברים דומים לאוכלוסיות עתיקות מאוד בצפון אפריקה. היו גם מגעים עם קבוצות אחרות לאורך ההיסטוריה.

הברברים היו קרובים למצרים העתיקה. במאות לפני הספירה היו אצלם ממלכות ושבטים מאורגנים.

במאה ה‑7 הגיעו ערבים לאזור. חלק מהברברים התאסלם. מאוחר יותר קמו שושלות ברבריות ששלטו גם בספרד של היום.

בזמן ששלטו צרפת וספרד בחלקים מצפון אפריקה, הברברים רבים התנגדו. בשנות ה‑80 היו באלג'יריה מחאות שקראו הכרה בשפה וברבות מהן דוכאו. במרוקו הכירו בברברית כשפה רשמית ב‑2011.

קשה לדעת בדיוק כמה ברברים יש. הרבה משפחות ברבריות נטמעו בחברה הערבית. יש ברברים גם באירופה.

החברה הייתה שבטית. גברים בדרך כלל טיפלו בבעלי חיים. נשים עבדו במלאכות יד ואריגת שטיחים. יש להם מסורות מוזיקה וריקודים ייחודיים.

אוכלים קוסקוס וטאג'ין. זו אוכל מסורתי שמוכנים באזורים שונים.

יש סוגי מוזיקה שונים. משתמשים בתופים ובכלי מיתר. יש מוזיקה לטקסים ולחגיגות.

הלוח דומה ללוח היוליאני. ראש השנה שלהם הוא ב‑14 בינואר.

היו גם יהודים שחיו בכפרים ברבריים. הם עסקו במסחר ובמלאכה. במאה ה‑20 רבים עלו לארץ ישראל או היגרו לאירופה.