ברוך דוב בר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866, ה' בכסלו ת"ש, 1939) נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק. בלימודיו הצטיין ונשלח לישיבת וולוז'ין, שם הפך לתלמיד מרכזי של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק.
נשא לאשה את פייגא, בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, ואחר כך מילא את מקומו כראש ישיבה כשהחתם עבר לקרמנצ'וג. בשנת תרס"ד (1904) מונה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנים מאוחרות יותר העביר את הישיבה לווילנה ובתרפ"ו לקמניץ. נסע לארצות הברית לפרקי זמן כדי לגייס תרומות לישיבתו.
שיטת הלימוד שלו לא חיפשה בעיקר פירושים לוגיים. הוא לימד איך לשאול שאלות קשות (קושיות), איך להסביר תגובות (תירוצים) ואיך להטיל ספק כדי להגיע להבנה עמוקה יותר. הוא הדגיש שהתורה נלמדת לפי כללי התורה עצמה, ולא לפי ההגיון האנושי בלבד. כשציין שמות אמוראים (חכמי התלמוד) הוא נהג לכבדם בתואר "ההיילגער רבא".
היה תלמיד נאמן של רבי חיים סולובייצ'יק והקדיש ספרו לביאור דבריו. הוא האמין בלימוד מפי רב, כלומר ללמוד ישירות מהמורה, וראה בכך את המשך המסורת מדור לדור.
נישואיו וקשריו עם משפחת צימרמן חיזקו את דרכו כמנהל ישיבה ומחנך.
(פרטים משפחתיים מצוינים בקצרה במקור)
כתב את "ברכת שמואל" ועבודות נוספות שבהן ביאור דברי רבו.
(מוסגרות ועריכות של תמלילים מתלמידיו יצאו לאור)
שיעוריו ורעיונותיו נרשמו על ידי תלמידים והודפסו לאחר מכן.
הלחין ניגונים רבים כדי לעודד את הבחורים (שירי תפילה ולימוד). בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה עם ישיבתו במינסק והתחיל ללמד את שיריו בשיעורים, עם אישור רבו רבי חיים. ניגוניו נשמרו על ידי משפחתו ותלמידים כמו הרב משה שמואל שפירא. בין ניגוניו המוכרים: "קול דודי", "שים שלום" ו"צור ישראל - ועתה בנים". חלק מהמנגינות יצאו בדיסק בשנת תשע"ד, בהגשת הרב לוי יצחק שושן.
ברוך דוב בר ליבוביץ נולד ב-1866 בפולדובצה, ליד סלוצק. הוא למד בישיבת וולוז'ין. ישיבה זהו בית ספר ללימוד תורה.
הוא התחתן עם פייגא, בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן. אחר כך ניהל ישיבות בעירות שונות, ובשנים מסוימות גם נסע לאמריקה כדי לבקש תמיכה לישיבתו.
הלימוד שלו התרכז בשאלות קשות ובניסיון למצוא תשובות עמוקות. הוא חשב שצריך ללמוד את התורה לפי כללי התורה עצמה, ולא רק לפי ההיגיון. הוא העריץ את מורו, רבי חיים, ולמד ממנו רבות.
היה נשוי והיו לו קשרים משפחתיים חשובים שעזרו לו לנהל את הישיבה.
כתב ספר בשם "ברכת שמואל".
חיבר שירים לתפילה ולימוד. בזמן שהותם במינסק לימד את השירים האלה. כמה מניגוניו נשמרו על ידי משפחתו ותלמידים. בין השירים: "קול דודי", "שים שלום" ו"צור ישראל - ועתה בנים".
תגובות גולשים