ברוך ג'מילי (1923, 2004) היה לוחם בחטיבת גבעתי ובחטיבת הראל של הפלמ"ח (ארגון הלוחמים של היישוב) במלחמת העצמאות. הוא זכור במיוחד אחרי שכתב בזפת על קיר בתחנת שאיבת מים בשער הגיא את הכיתוב: "פלמח ברוך ג'מילי פ"ת 1948!". על שמו נכתב גם השיר "הבלדה על ברוך ג'מילי".
נולד בפתח תקווה למשפחה תימנית ב-1923. אביו היה מהמייסדים של שכונת מחנה יהודה בעיר. ב-1940 הצטרף לההגנה ושירת גם כנוטר במשטרה הבריטית. לאחר מכן התגייס לבריגדה היהודית, שירת תחת חיים לסקוב ושירת במצרים ובצרפת. הוא השתתף גם בפעולות הברחה של יהודים בגבול מצרים.
במלחמת העצמאות שירת בגבעתי, הועלה לדרגת רב-סמל ופעל כמלווה שיירות. נפצע ברגל, חזר ליחידה ולאחר מכן הוצב בחטיבת הראל ששמרה על תחנות שאיבה בשער הגיא. שם מרח בזפת את הכתובת המפורסמת. לאחר מבצע קדש עזב את הצבא ועבד במכס. חזר לשירות קבע והמשיך בו עד 1981, אז פרש בדרגת רב-סרן. בשנת 2003 חזר לשירות המילואים בגיל 80 וחילק ערכות מגן. היה גם בפולמוס ציבורי בגלל נישואיו לשתי נשים, והמשיך לפעול במשמר האזרחי בפתח תקוה. נפטר מסרטן ב-2004, בן 81; הותיר חמש בנות ובן.
הכתובת בזפת נשארה שנים על הקיר ונראתה מכביש שער הגיא. ג'מילי כתב את שמו בהשראת חיילים בריטים שהשתמשו בזפת לכתיבת שמם. באותה תקופה רבים מהנופלים היו ללא קבר ידוע, ולכן הוא ביקש שאם ייפול ישנו את הסיומת מפ"ת (פתח תקוה) לפ"נ (פה נקבר). הכתובת הפכה לסמל זיכרון, וחלק מהחברים חידשו אותה כשנמחקה. במשך שנים נשארה זהות הכותב המקורי למתלים, והיו חקיינים רבים; כתובות עם שמו נמצאו ברחבי הארץ.
ב-1984 נמחקה הכתובת. ג'מילי פנה לבתי משפט בדרישה שחברת "מקורות" תשיב את הכתובת, אך בקשתו נדחתה. ב-10 במאי 2011, ביום העצמאות ה-63, שוחזרה הכתובת במסגרת תוכנית לשימור אתרי מורשת. השחזור בוצע על ידי שי פרקש, שחשף ושיחזר את שרידי הכתובת באמצעות זפת, החומר המקורי.
כתובת הגרפיטי עוררה יצירות תרבות. שלמה ארצי ועמיתו גידי קורן כתבו את "הבלדה על ברוך ג'מילי". השיר ניצח בפסטיבל הזמר והפזמון ב-1974, וג'מילי הובא לבמה. דמותו הופיעה גם במערכונים ובקומיקס, ושם גרר התייחסויות הומוריסטיות. אמני רחוב רבים רואים בו מקור השראה ורוח המעשה בו הם מזדהים. ב-2021 הועלתה בקונטקסט תיאטרלי קומדיה על חייו בשם "ברוך ג'מילי".
ברוך ג'מילי (1923, 2004) היה חייל מפתח תקווה. חייל (איש צבא) זה כתב על קיר בזפת (חומר שחור ונוקשה) את המילים: "פלמח ברוך ג'מילי פ"ת 1948". הכיתוב היה ליד הדרך בשער הגיא, ורבים ראו אותו.
ג'מילי נולד ב-1923. בצעירותו הצטרף להגנה (כוח ששם לב על היישובים). הוא שירת גם בבריגדה היהודית (יחידת חיילים ישראלית) ונלחם במלחמת העצמאות. כשהיה חייל בשער הגיא כתב את שמו על הקיר. אחרי המלחמה עבד במכס וחזר לשירות הצבאי עד 1981. ב-2003 חזר כמילואימניק ושימש בעזרה לאזרחים. נפטר ב-2004 מתאונה רפואית בשם סרטן, והשאיר משפחה.
הכיתוב בזפת הפך לסימן שאנשים זיהו. ג'מילי אמר שאם ימות יתנו במקום הפ"ת את הסימן פ"נ (זה אומר "פה נקבר"). במשך שנים היו אנשים שחידשו את הכתובת כשנמחקה. היו גם רבים שהעתיקו את השם שלו על קירות אחרים.
בשנת 1984 הכתובת נמחקה. ג'מילי ניסה להחזיר אותה בבית משפט, אך לא הצליח. ב-2011 קבוצה ששומרת על אתרים היסטוריים שחזרה את הכתובת בשם המדינה. המשחזר השתמש בזפת, כמו פעם.
השיר "הבלדה על ברוך ג'מילי" זכה בתחרות ב-1974. מאז הוזכר שמו במערכונים, קומיקס והצגות. אמני רחוב אוהבים את הרעיון של השארת סימן על הקיר, כמו שעשה ג'מילי.
תגובות גולשים