הרב ברוך שלום הלוי אשלג (ה'תרס"ז, 22.1.1907, ה' בתשרי ה'תשנ"ב, 13.9.1991) היה אדמו"ר ומקובל (מורה של מסורת סודית רוחנית). הוא היה בנו ובכירו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר. כתביו כוללים בין היתר "שלבי הסולם", "דרגות הסולם", "ברכת שלום" ו"אגרות הרב"ש".
נולד בוורשה ב-1907. בגיל תשע החל ללמוד אצל אביו. בגיל שלוש־עשרה עלה עם משפחתו לארץ ישראל (1921) והמשיך את לימודיו בישיבת תורת אמת של חב"ד בירושלים. בגיל שבע־עשרה הוסמך לרבנות.
ליווה את אביו בנסיעות, העביר שיעורים כשהאב חלה, והיה נושא במשלחות עבורו. בעקבות מחלוקות על הפצת פירוש "הסולם" עזב אביו את הארץ לתקופה, והתקיימו שיעורי קבלה גם מחוץ לישראל.
במשך שנים נמנע מפרסום היותו מקובל, והעדיף שמו לא יופיע. החל מסוף שנות ה־60 החל ללמד קבלה בחוגים רחבים יותר, ונסע ללמד בין היתר בחברון, טבריה וירושלים.
בשנת 1976 הרחיב את בית המדרש שלו. חדר קטן בבני ברק הפך לבית כנסת רחב רחב ידיים ברחוב חזון איש, והוא התגורר בקומה השנייה. בשנות ה־80 הגיע זרם תלמידים חדש. משנת 1984 פרסם מאמרים שבועיים שנאספו אחר כך לספרי "שלבי הסולם".
בסוף ימיו שמעו את שיעוריו תלמידים ידועים, ביניהם דמויות מעולם הציבור והאמנות.
בכ"ט בסיון ה'תש"ן (22.6.1990) נפטרה אשתו. בחנוכה ה'תשנ"א נישא בשנית, למרות התנגדויות רבות. הוא נפטר ערב שבת תשובה, ה' בתשרי ה'תשנ"ב (1991), ונקבר בהר המנוחות בירושלים. על שמו נקרא היישוב ברוכין.
הרב אשלג התנגד בחייו להדפיס פירוש שלו על כתבי אביו. הוא חשש שמי שלא ראוי ישתמש בחכמת הקבלה לרעה. תלמידיו הוציאו לאחר מותו מאמרים ותורותיו, וטענו שמדובר בהפצה פשוטה של חכמת הקבלה, לא בפרשנות להקב"ה של אביו.
כמו אביו, ראה את עצמו ממשיך בשלשלת הקבלה, אך חושף ממנה רק טפח. מרכז המשנה שלו הוא קיום המצוות, ובעיקר מצוות "ואהבת לרעך כמוך", "אהבת הזולת". לדעתו, אהבת ה' מושגת דרך אהבת האדם. זה דורש ביטול עצמי, לשים את טובת הזולת לפני האני.
הרב אשלג הדגיש את חשיבות הסביבה: האדם מקבל ערכים מהחברה שסביבו, ולכן בחירה בסביבה מתאימה חשובה מאוד. לא כל אדם מוכן ללמוד קבלה; הצדיקים נותנים לחלק מהאנשים "חכמה", עקרונות רוחניים פשוטים שיכולים להבין.
לפי משנתו, החברה צריכה להתבסס על שיתוף ואחדות. הוא השווה את הדרך הרוחנית להליכה על חבל דק, שבה יש להישמר מנטיות ימינה או שמאלה.
הרב אשלג קבע שני תנאים מרכזיים לדרך רוחנית: סביבה תומכת, וכן גישה נכונה ללימוד הקבלה. בעיניו, הרצון להגיע לרוחניות חשוב יותר מהבנת החומר. כאשר הרצון שלם, האדם נפתח והופכים גלויים בפניו עולמות עליונים כפי שמתואר בכתבי הקבלה.
בספרו "שמעתי" תיאר שלושה תנאים להגיע ל"תפילה" אמיתית, כלומר רצון שלם להגיע לרוחניות.
לאחר מותו המשיכו חלק מתלמידיו ללמד קבלה לפי שיטתו.
הרב ברוך שלום הלוי אשלג נולד בוורשה ב־1907 ונפטר ב־1991. הוא היה בנו של הרב יהודה לייב אשלג, מחבר "הסולם" על ספר הזוהר.
כשהיה ילד התחיל ללמוד עם אביו. בגיל שלוש־עשרה עלה לארץ ישראל. הוא הוסמך לרב כשהיה צעיר.
הוא לימד קבלה. קבלה (סודות רוחניים) היא לימוד על קשר בין אדם לשמיים. למרות זאת הוא רצה ששמו לא יתפרסם.
בשנת 1976 הביא להרחבת בית המדרש בבני ברק. בשנות ה־80 כתב מאמרים שפנו לתלמידים. מאמרים אלה אוחסנו אחר כך בספר "שלבי הסולם".
אשתו נפטרה ב־1990. בשנה שלאחריה הוא נישא שוב. הוא נקבר בהר המנוחות בירושלים. יש יישוב שנקרא על שמו, ברוכין.
הרב אשלג אמר שהמצוות ואהבת האדם חשובות מאוד. "ואהבת לרעך כמוך" פירושה שאוהבים אחרים כמו שאוהבים את עצמנו. הוא אמר שאהבת ה' באה אחרי שאוהבים אנשים.
הוא הדגיש שהחברה והחברים משפיעים על האדם. לכן חשוב להיות בסביבה טובה. גם הלימוד צריך לבוא מתוך רצון אמיתי.
הרב אשלג חישב ששני דברים חשובים: סביבה תומכת, ורצון ללמוד באמת. כשהרצון חזק, הלימוד נפתח והאדם מתקדם.
תגובות גולשים