בָּרוֹן (ובצורה הנקבית ברונית) הוא תואר כבוד לאצילים במדינות אירופה, בעיקר במערב. מקור המילה בפרנקית baro שמשמעותה "אדם חופשי, לוחם", ושילוב עם beorn באנגלית העתיקה שפירושו "אציל".
בימי הביניים המוקדמים ברון היה שווה לוווסאל (vassal, אדם שנותן שירות תמורת אדמה). במאה ה-13 כונה בשם ברון כל חלק מהאצולה, ובבריטניה נבדלו "ברונים גבוהים" ו"ברונים נמוכים".
בהמשך, במאה ה-14, הוגדרה היררכיה פאודלית ברורה: הברון הוא התואר הנמוך ביותר של אצולה, מתחת לוויקונט (viscount) ומעל לאביר (אביר = אציל ללא תואר). אז הוכנס גם התואר ברונט, שנמצא בין הברון לאביר.
בנפוליאון במאה ה-19 הוענק תואר הברון לפקידים ולאנשי שלטון עשירים. התואר עובר בירושה לכל בני הברון, מה שהגביר את מספר הברונים. במאה ה-20 בבריטניה ברונים הפכו ל"לורדים" ונכנסו לבית הלורדים.
במרחב הגרמני התואר המקביל נקרא "פרייהר".
ברון (ולפעמים ברונית לנשים) הוא תואר של אצולה באירופה. המילה הגיעה מפרנקית ומשם מהאגלית העתיקה.
בימי הביניים ברון היה כמו וווסאל. וווסאל הוא אדם שמקבל אדמה ועושה שירות בתמורה.
מאוחר יותר הברון היה התואר הנמוך ביותר של האצולה. הוא נמוך מוויקונט וגבוה מאביר. אביר הוא אציל ללא תואר.
בנפוליאון במאה ה-19 נתנו תואר ברון לפקידים ולאנשים עשירים. התואר עובר לילדים של הברון, ולכן היו הרבה ברונים.
בבריטניה כמה ברונים קיבלו את התואר לורד ונכנסו לבית הלורדים. בגרמניה קוראים לתואר המקביל פרייהר.
תגובות גולשים