ז'טוליו ורגאס שלט בברזיל בין 1930 ל-1945. הוא הגיע לשלטון בהפיכה שנעזרה בצבא. בתחילה הוא הופיע כרפורמיסט וליברלי. עם זאת, הלחצים מצד האוליגרכיה הוותיקה של מגדלי הקפה, מרידות ממוקדות ותנועות קיצוניות משני הצדדים הובילו לשינוי. עם הזמן ביסס ורגאס משטר פופוליסטי ואוטוריטרי שנקרא "המדינה החדשה".
ברזיל נפגעה קשות מהמשבר הכלכלי העולמי של 1929. הכלכלה הייתה תלויה ביצוא, ובעיקר בקפה. בעקבות נפילת המחירים ירדו הכנסת המדינה וכשרויות הזהב אזלו. תוכניות ממשלתיות לשמירת המחירים קרסו, והמנגנון הפוליטי הישן איבד יציבות.
משבר זה חיזק מתחים בין אזורים ועורר רצון לשינוי. ורגאס, פוליטיקאי מדרום ברזיל, יצר ברית של בורגנים עירוניים ובעלי אדמות שלא היו חלק מהאליטה של סאו פאולו. לאחר זיופי בחירות, רצח פוליטי והתקוממות צבאית, הודח הנשיא וושינגטון לואיס ורגאס הוכרז כנשיא בסוף אוקטובר 1930, כמעט ללא שפיכות דמים.
ורגאס ניסה לאזן בין אינטרסים עירוניים וכפריים. בתחילה קידם רפורמות חברתיות ומדיניות התערבותית. הוקם משרד לעבודה, נחקקו חוקי מגן לפועלי התעשייה, והונהג חינוך חובה בחינם. מדיניותו קירבה אותו לחלקים מהעובדים ולמעמד הבינוני.
ורגאס דגל בהתערבות ממשלתית כדי לעודד תיעוש. הוא הטיל מכסים ותמריצי מס כדי לפתח תעשייה מקומית. מדיניות זו פגעה באינטרסים של מגדלי הקפה, וגרמה לשינויי בריתות פוליטיות. בקואליציה היו מתחים בין הנטיות לרפורמה לבין הנטיות השמרניות.
כדי לשמור על כוחו פנה ורגאס גם לאוליגרכיות הכפריות. בפועל הוא לא ביצע רפורמה קרקעית משמעותית. המדינה דיכאה מרידות איכרים וסייעה לשמירת הסדר בעיני בעלי המטעים. כך נוצר פער מתמשך בין אזורי התיעוש בדרום לבין אזורים חקלאיים מצפון.
ורגאס השעה את החוקה של 1891 וב-1934 חוקק חוקה חדשה עם סעיפים קורפורטיסטיים. קורפורטיזם הוא מודל שבו המדינה מארגנת עבודה ותעשייה דרך גופים רשמיים, במקום איגודים חופשיים. בעקבות מרידות ושחיקה בקואליציה, ורגאס נע לצד מרכז־ימין והחל לדכא יריבים פוליטיים.
המפלגה הקומוניסטית ותנועות שמאל אחרות חזקו בשנות ה-30, אך ורגאס דיכא אותן. מנהיגים קיבלו מאסר ועינוי. בשנת 1935 הוא דכא ניסיון מרידה שמאלי. לאחר מכן פנה להשתתפות עם גורמים ימניים קיצוניים ולעתים לדיכוי גם שלהם.
החוקה של 1934 קבעה שליטה ממשלתית על חלקים מהכלכלה ועל הארגון התעשייתי. המדינה עודדה תעשיות כבדות, תשתיות חשמל ורכבות, וניסתה להפחית תלות בייבוא. רפורמות כלכליות אלו נועדו לחזק את הבסיס התעשייתי והעירוני של ברזיל.
ב-1937 הכריז ורגאס על משטר חדש, "המדינה החדשה", וביטל חירויות פוליטיות. הוא השתמש בטענות על סכנה קומוניסטית כדי לקבל סמכויות דיקטטוריות. הוטלה צנזורה, הוקמה משטרה חשאית ונאסרה פעילות פוליטית חופשית. במאי 1938 נעתר דיכוי גם של התנועה הפשיסטית האינטגרליסטית.
למרות האופי האוטוריטרי, המשטר קידם תיעוש מהיר. תעשיות כבדות גדלו. בין 1930 ל-1940 עלה ייצור המלט באופן ניכר. מספר המפעלים והעובדים בתעשייה גדל בצורה משמעותית. הושקעה תשתית חשמל ורכבות, ונוסדו חברות לכימיקה, פלדה ונפט.
לראשונה לממשל המרכזי היה כוח לתכנן ערים בגודל גדול. הושקע בתכנון עירוני מודרני, למשל בעיר קוריצ'יבה.
בהתחלה היו סימנים לקירבה למדינות הציר, בגלל קישורים כלכליים ואידאולוגיים. ב-1942 הצטרפה ברזיל לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה. צבא ברזיל שלח כוח משלוח לקרבות באיטליה. השיתוף במלחמה והקשר לארצות הברית הובילו להתרככות חלקית במשטר ולגל חידושים פוליטיים אחרי המלחמה. ב-1945, אחרי שנים תחת שלטון יחיד, הודח ורגאס על ידי הצבא, ונפרץ עידן פוליטי חדש.
בשנים 1930, 1945 שלט ברזיל מדינאי בשם ז'טוליו ורגאס. הוא עלה לשלטון אחרי הפיכה צבאית. בתחילה רצה לשנות דברים לטובה. אחר כך שלט בחשמל רב ובפיקוח.
בשנת 1929 נפל שוק העולמי. זה פגע חזק בברזיל. ברזיל ייצאה הרבה קפה. מחירי הקפה ירדו מאוד. המדינה סבלה מחוסר כסף.
המצב הקשה הביא למהפכה. ורגאס קיבל תמיכה מחלקים שונים בחברה והפך לנשיא ב-1930.
ורגאס קידם חוקים לעובדים. הוא פתח משרד לעבודה והחינוך נעשה חובה בחינם. הוא רצה שתהיה תעשייה בברזיל.
בצפון היו בעלי אדמות עשירים. הם רצו לשמור על כוחם. ורגאס לא עזר להם לקבל אדמות. המדינה דיכאה מרידות כפריות.
אחרי 1937 הכריז ורגאס על משטר חזק שנקרא "המדינה החדשה". משטר כזה אומר שהממשלה שולטת חזק, ויש פחות חופש פוליטי.
אנגלה של המלחמה והפחד מהקומוניזם הובילו לעצירת פעילים שמאל. גם תנועות פשיסטיות ניסו להפוך את המדינה. ורגאס דיכא את שתי התנועות.
בזמן שלטונו התעשייה גדלה. נבנו מפעלים, תחנות חשמל ורכבות. ייצור המלט, הברזל והטקסטיל עלה מאוד.
בשנת 1942 ברזיל הצטרפה לבעלות הברית במלחמה. אחרי המלחמה, עם הלחצים הפנימיים, הודח ורגאס ב-1945. זה פתח תקופה חדשה בדמוקרטיה הברזילאית.
תגובות גולשים