המשבר הכלכלי העולמי (1929)

תמונת רקע קצרה:
המשבר הכלכלי העולמי של 1929 פרץ ב"יום חמישי השחור", ב־24 באוקטובר 1929, כשנפלה הבורסה בניו יורק. המשבר הגיע לשיאו סביב 1933 והשפיע קשות על מדינות רבות. נחשב למשבר הכלכלי החמור ביותר במאה ה־20 ולהשלכה משמעותית על התפתחות האירועים שהובילו למלחמת העולם השנייה.

בארצות הברית השפל הגדול (המשבר הממושל) החל כבר באמצע 1929 ונמשך עד סוף שנות ה־30. התוצר הלאומי הגולמי (סך כל הסחורות והשירותים שמדינה יוצרת) צנח בכ־60 אחוז, הייצור התעשייתי ירד ב־80 אחוזים, ואחוזי האבטלה טיפסו מ־12.5 ל־כ־25. יותר מ־8,000 בנקים פשטו רגל.
הנשיא הובר נקט צעדים כמו הסכמות עם חברות לשמור על שכר, הורדת ריבית, הלוואות לחקלאים וביצוע עבודות ציבוריות. עם הזמן ננקטו גם מכסים גבוהים ואיסורים על הגירה. הכלכלה החריפה ב־1931, 1932. ב־1932 הציע הכלכלן ברנרד לונדון רעיון של "התיישנות מתוכננת" (תכנון כדי לגרום למוצרים להתבלות מהר יותר ולעודד צריכה).
ב־1933 נבחר פרנקלין רוזוולט והבטיח "ניו דיל", חבילת רפורמות וצעדיים כלכליים. גם היא לא פתרה את הכל בעקביות, וב־1937 חזרה צניחה כלכלית. ארצות הברית יצאה ממשבר ברובו רק עם כניסתה למלחמת העולם השנייה, שהביאה להעסקה מלאה ולהגדלת הייצור.

בריטניה הייתה במיתון כבר לפני 1929. בשנת 1931 ניתקה את שער המטבע שלה מתקן הזהב (שיטה שקושרת מטבע לזהב), והשטרלינג ירד מאוד. בעקבות כך ירדה עלות העבודה והמחיה, והממשלה גם הצטמצמה תקציבית. עד 1935 חזרה התפוקה לרמה של 1929, וב־1937 היא עלתה עוד כ־24 אחוז.

גרמניה הגיעה למשבר עם אחיזה חלשה בעקבות תשלומי מלחמה, אינפלציות קודמות והלוואות אמריקאיות. כשההלוואות נאסרו והבנקאות קרסה, האבטלה זינקה. המשבר עזר לעליית המפלגה הנאצית. לאחר הגעת היטלר לשלטון ב־1933 ננקטו צעדים כמו עבודות ציבוריות (לדוגמה כבישים מהירים - אוטובאהן), הורדת שכר, איסור על איגודי עובדים ומעבר לכלכלת מלחמה. עד 1936 ירדה האבטלה דרמטית, אך רמת החיים נותרה נמוכה בהשוואה לשנות ה־20.

יפן נפגעה גם היא: אבטלה עלתה והיו מחסורים בחומרי גלם ומזון. המנהיגים הימניים והצבאיים רצו להרחיב שליטה בחבל מנצ'וריה שבסין, כדי להשיג משאבים ולשטוף את תשומת הלב מהבעיות הפנימיות. לפיכך פלשה יפן למנצ'וריה בתחילת שנות ה־30.

לפולין הייתה כלכלה חקלאית גדולה. שיטות עבודה מיושנות, אדמות מפוצלות ותלות ביצוא משאבים למדינות אחרות החלישו אותה. המשבר העמיק את המצוקה של איכרים רבים.

צרפת החזיקה בתקופה ארוכה ב"תקן הזהב" ובהתנהלות תקציבית שמרנית. בתחילת 1931 הבעיות העולמיות פגעו גם בצרפת: הייצוא וההתיירות ירדו. ב־1932 הגיע המשבר לשיא עם אבטלה של כ־15 אחוז וירידה של כ־25 אחוז בתוצר התעשייתי. הפוליטיקה המקומית הייתה לא יציבה, והמדינה לא התאוששה לגמרי עד פרוץ המלחמה.

שוודיה נפגעה בעיקר מהתמוטטות הגרמנית ואוסטרית. עד 1931 התוצר ירד כ־10 אחוז והאבטלה הגיעה ל־12 אחוז. החלפת שלטון ב־1932 והפסקת התלות המוחלטת בעקרונות שמרניים סייעו להתאוששות עד סוף 1934. גידול הביקוש הגרמני לעפרות ברזל תרם גם הוא.

רומניה חוותה ירידה של כ־50 אחוז בייצור התעשייתי ועלייה של כ־300,000 מובטלים. שביתות כורים ודיכויים סימנו תקופה קשה, והתאוששות הגיעה רק באמצע שנות ה־30.

קנדה נפגעה קשה מאוד. המשבר היכה את הכלכלה חזק יותר מרוב המדינות, וההתאוששות ארכה שנים. בניגוד לארה"ב, בקנדה לא היו פשיטות רגל של בנקים בקנה מידה גדול.

אוסטרליה, שתלויה ביצוא צמר וחיטה, ספגה מכת מכה. האבטלה הגיעה לכ־29 אחוז ב־1932. היו גם תסיסות אזרחיות, במיוחד בסידני.

מסקנה קצרה:
המשבר של 1929 הראה עד כמה מדינות תלויות זו בזו, וכיצד קונקשן בין בנקים, סחורות ומדיניות יכול להוביל להשלכות פוליטיות וחברתיות עמוקות.

מה קרה בקצרה:
השפל הגדול התחיל ב־24 באוקטובר 1929. אז קרסה הבורסה, מקום שבו קונים ומוכרים פרטים בחברות. זה פגע בכל העולם.

בארצות הברית הכלכלה צנחה חזק. תוצרת המדינה ירדה הרבה. אבטלה, כשאין עבודה לאנשים, עלתה עד כמעט חצי מהעובדים. הרבה בנקים קרסו. הנשיא הובר ניסה לעזור בהלוואות ובעבודות לציבור. ב־1933 הגיע רוזוולט והתחיל מדיניות שנקראה ניו דיל. המדינה התאוששה בעיקר כשחלה מלחמה גדולה ושנעשה הרבה ייצור.

בריטניה ניתקה את הערך שלה מזהב ב־1931. המטבע ירד, המחירים והמשכורות ירדו וזה עזר לה להתאושש עד אמצע שנות ה־30.

גרמניה הייתה חלשה אחרי מלחמת העולם הראשונה. כשהכסף האמריקאי פסק, הכלכלה קרסה. המון אנשים היו בלי עבודה. זה עזר לעליית הנאצים. אחרי 1933 התחילו עבודות ציבוריות גדולות, הורידו שכר וסמכו יותר על התעשייה הצבאית.

יפן סבלה גם היא. היה מחסור בחומרי גלם והמון אנשים בלי עבודה. המנהיגים רצו לשנות זאת בכיבושים, לכן פלשו למנצ'וריה.

פולין הייתה חקלאית וחזקה פחות. צרפת ניסתה להחזיק בערך הזהב ונפגעה ב־1931, 1932. שוודיה התאוששה תוך כמה שנים בעזרת יצוא ברזל ושינויים במדיניות. רומניה ירדה בייצור והתרחקה ממשבר עד אמצע שנות ה־30. קנדה ואוסטרליה נפגעו קשה; באוסטרליה האבטלה הגיעה לכמעט שליש מהעובדים.

למה זה חשוב:
השפל הראה שמערכות כלכליות קשורות זו בזו. המשבר השפיע גם על פוליטיקה ועל הדרך שבה מדינות פעלו בשנים הבאות.