ברית ערי הנזה

הנזה (בגרמנית: Hanse) החלה כברית של גילדות, קבוצות סוחרים שהתאגדו כדי להגן על עצמם מפיראטים. בהמשך היא הפכה לברית ערים בצפון גרמניה ובאזור הים הבלטי, שהתאגדו מסוף המאה ה-12 כדי להגן על דרכי המסחר ולקבל זכויות יתר באזורים איתם סחרו.

בשיא ימי הביניים התפתח מסחר ענף בצפון גרמניה ובים הבלטי. ערים חדשות צמחו, התעשייה פרחה והיה צורך בחומרי גלם ומזון. האגן הבלטי סיפק דגנים, עץ, זפת, שעווה ודברים אחרים. מערב אירופה סיפקה בדים ותוצרת תעשייתית. ערים מרכזיות קמו, כמו ויסבי וליבק, וסוחרים ערכו מסעות ארוכי-מרחק שהניבו רווחים גדולים. עושר זה העניק להם גם כוח פוליטי בעירם, ולכן סוחרים התאגדו ל"הנזה" כדי לשמר מחירים, זכויות ומסלולי מסחר.

המונח "הנזה" מופיע לראשונה בכתובים ב-1267. משמעות המילה היא חבורה גדולה, וקחו לה גילדות של סוחרים שפעלו רחוק מבתיהם. עם הזמן הברית הפכה לארגון של ערים שניהלו אינטרסים כלכליים משותפים.

ויסבי, באי גוטלנד, הייתה מוקד מסחרי חשוב לפני שקמו תאגדויות הנזה. אך עם התפתחות ליבק במאה ה-12, שזכתה למעמד עצמאי ומשכה סחר בין הים הצפוני לאגן הבלטי, השתנתה המפה. ליבק יזמה שותפויות עם ערים כמו המבורג וקולון. כך נוצרה הנזה של ערים שזכתה גם לזכויות מסחר מחוץ לגרמניה.

הנזה פיתחה רשת של תחנות מסחר (קונטורים) בערים כמו לונדון, ברוז' ונובגורוד. בתחנות אלה היו מחסנים, משרדים וכנסייה, והן פעלו לפי תקנות מחמירות. בתחילת דרכה עסק ההנזה בגמישות רבה, אך במאה ה-14 נוצר צורך באחידות וחוקים ברורים כדי לשמור על הזכויות נגד תחרות ומחסומים.

בשנת 1366 גובשה ברית רשמית של ערים גרמניות. חברות בברית דרשה עצמאות עירונית ומחוייבות לתשלומים משותפים. החוק כלל איסור מלחמות פנימיות ועונש חמור לעיר שמפרה את הכללים, הפסקת החברות בברית. עם זאת, הברית לא הסתפקה רק באמצעים כלכליים והיא אף נקטה פעולה צבאית, למשל במלחמה נגד דנמרק בשנים 1361, 1370. בתום הקונפליקט הושגו לברית זכויות רבות.

מהמאה ה-15 החלה ירידת עוצמתה של ההנזה. סוחרים מקומיים, מדינות חדשות ושינויים בדרכי הים החלישו את מעמדה. מלכי אנגליה הגבילו את זכויותיה ופרקים של עימותים הפחיתו את כוח ההשפעה. ספינות אנגליות והולנדיות השתלטו בהדרגה על המסחר באזור הבלטי. בעידן גילויי הארצות המסחר עבר לדגמים ולנתיבים חדשים. עד המאה ה-17 נחלשה הברית מאוד: ב-1669 נערכה ההתכנסות האחרונה בליבק, ונשארו רק כמה ערים חברות.

הנזה הפכה את המסחר הימי באזור הבים הצפוני והבלטי לבטוח יותר. היא פיתחה אוניות מטען מסוג קוג, הכשירה נווטים, והילחמה בפיראטים. הברית קידמה סחר בחומרי גלם כמו עצים וזפת, והרחיבה קשרים מסחריים עם נובגורוד. מבחינה פוליטית, צמצום התלות באצולה השפיע על עוצמת המלוכה באזורי גרמניה.

לצד זאת, בקהילות הלא-גרמניות היו לעתים ריחוק ונתק מהתושבים המקומיים. העושר לא תמיד הגיע לשכבות הנמוכות, אם כי הברית תרמה ליציבות מקומית ארוכה.

בשנת 1980 נוסד בעיר זוולה בהולנד איגוד ערים חדש שנקרא "הנזה". האיגוד כולל כיום כמעט 200 ערים ב-16 מדינות. מטרתו לשמר את המורשת התרבותית ולעודד שיתופי פעולה בתחום תיירות, תרבות וקיימות. מדי שנה נחגג יום הנזה; בשנת 2023 הייתה טורון בפולין העיר המארחת.

המילה "הנזה" נותרה גם בשמות מודרניים. דוגמה בולטת היא חברת התעופה לופטהנזה (Lufthansa), שהשם שלה כולל את המילה היסטורית זו.

הנזה (Hanse) התחילה כקבוצת סוחרים. גילדה היא קבוצת סוחרים ששומרת על חבריה. הסוחרים רצו להגן על הסחורה שלהם מפיראטים.

מאוחר יותר ההנזה הפכה לברית של ערים בצפון גרמניה והים הבלטי. ערים כמו ליבק וויסבי סחרו במזון ובעצים. ערים אלה ניסו לשמור על דרכי המסחר שלהן.

השם "הנזה" הופיע בכתב ב-1267. זה אומר חבורה גדולה של סוחרים.

הנזה הקימה תחנות מסחר (קונטורים). קונטור הוא משרד מסחרי בחו"ל. שם היה מחסן, משרדים וכנסייה. בערים החברות היו חוקים משותפים כדי להגן על הסוחרים. לפעמים הברית נאלצה ללכת למלחמה, למשל נגד דנמרק במאה ה-14.

מאוחר יותר סוחרים מאנגליה והולנד השתלטו על המסחר. הברית נחלשה ועצמה ירדה. ההתכנסות האחרונה נערכה בליבק ב-1669.

הנזה עשתה את הים בטוח יותר והלחימה בפיראטים. היא פיתחה אוניות מטען שנקראו קוג. היא עזרה לסחור בחומרי גלם כמו עץ. היום יש איגוד חדש של ערים שנוסד ב-1980 בשם הנזה. האיגוד מקדם תיירות ותרבות. גם חברת התעופה לופטהנזה שמה לקוח מהמילה ההיסטורית.