קו (ציור)

קו הוא סימן שיכול להיות ישר, עקום, מסולסל או מפותל. הקו מחבר בין שתי נקודות. לעיתים עוביו קבוע ולעיתים משתנה, וזה מה שמבדיל אותו מהקו בגאומטריה, שם מדברים בעיקר על האורך.

בציור מעשי יש לקו שלושה ממדים, אך הרוחב והגובה שלו זניחים יחסית לאורך. בקו מעיפרון על נייר כמעט לא מרגישים רוחב. כאשר מציירים במכחול הרוחב ברור יותר, והוא גם מיועד לביטוי סגנוני.

לפני שהבינו פרספקטיבה (אופן הצגת עומק), הקו שימש כתוחם לדמויות ולחפצים. קו כזה נקרא קו מתאר (קונטור), קו שמציין את גבול הצורה. ציורים מצריים וציורי ימי הביניים מראים שימוש בולט בקווי מתאר.

האמנות המודרנית שינתה זאת. האימפרסיוניסטים הראו שאפשר לצייר בעזרת משיכות מכחול בלבד, ואמנים מסוימים ביססו ציור כולו על נקודות צבע. קו המתאר נשאר מרכזי גם בקומיקס ובאנימציה, שם הוא הפשטת הדמות ויוצר מראה שטוח.

הקו כתוחם בציור מצרי של נפרטיטי

"המדונה והילד" של אלברכט דירר, מהמאה ה-16, מדגים קווים כמסגרת

"חבצלות המים" של קלוד מונה (1908) מציג ציור משיחות מכחול ללא קווים ברורים

פסל המושפע מאמנות הקומיקס של רוי ליכטנשטיין, המשתמש בשפה קווית בתלת‑ממד

קו הוא סימן שמחבר בין שתי נקודות. הקו יכול להיות ישר או עקום. לעיתים הקו עבה ולעיתים דק.

בציור עצמים נראים בגובה, רוחב ואורך, אבל בקו הרוחב קטן מאוד. בקו של עיפרון העבה כמעט לא נראה. כשמציירים במכחול, הקו רחב יותר ויכול להיראות יפה.

פעם, לפני שהאנשים ידעו לצייר עומק, השתמשו בקו כדי לתחום דמויות ודברים. קו כזה נקרא קו מתאר (קונטור), קו שמצייר את גבול הצורה.

אומנים כמו האימפרסיוניסטים הציגו שכדאי לצייר גם בלי קווים ברורים. קומיקס וציור של אנימציה משתמשים בקווי מתאר כדי לפשט דמויות.

קו כתוחם בציור מצרי של נפרטיטי

"חבצלות המים" של מונה (1908), ציור במשיכות מכחול ללא קווים ברורים

פסל בהשפעת קומיקס של רוי ליכטנשטיין, שמשתמש בקווים בדרכים חדשות